נשים מול האסלאמיזם

המצגת מדגישה את אחיזתו יוצאת הדופן של האסלאמיזם בבריסל, במיוחד הודות לפעילותן של רשתות נשים פרריסטי. היא מראה כי מספר נשים רעולות העוסקות בפוליטיקה, בעמותות או באקדמיה מהוות "Muslim Sisters Connexion", המאורגנת סביב ארגונים הקשורים ל-האחים המוסלמים (LMB, FOIE, FEMYSO, EFOMW, EMN, CCIB…). קבוצה זו פועלת באופן מתואם בתוך מוסדות ציבוריים, ארגונים לא ממשלתיים, אוניברסיטאות ותקשורת. אותן נשים מופיעות ביוזמות אירופיות כגון הערכה נגד איסלאמופוביה הממומנת על ידי הנציבות האירופית. השרשור מזכיר כי קישור זה פעיל לפחות מאז 2014-2015 בקמפיינים נגד איסורי סמלים דתיים. התמונה הכוללת מציירת אסטרטגיית השפעה עקבית, המשולבת ברשתות האירופיות והטורקיות, המעצבת את השיח הציבורי הבלגי סביב הרעלה והאיסלאמופוביה.

הרצאה זו תעסוק בסוכנות הנשית בהקשר האסלאמי והאסלאמיסטי, ובאופן שבו השיח הדתי משובץ את הנשים לתפקידים משניים, תוך שהוא טוען, באופן פרדוקסלי, כי הוא דוגל בשחרורן.

השתלטות האסלאם על גוף האישה אינה רק מנגנון כפייה: זוהי תוכנית כוללת שמטרתה לצמצם את האישה לתפקיד בלבד, ולנתק אותה מנוכחותה בעולם. הגוף הופך לשטח כבוש, המוטל תחת חותם סמלי, נשלל מחופש התנועה, התשוקה והנראות שלו. האסלאם כופה דקדוק של היעלמות, שבו כל פיסת עור, כל תנועה, כל נשימה חייבות לציית לסדר חיצוני. נישול זה יוצר סובייקטיביות מפוצלת: אישה הנדרשת לחיות בנסיגה מעצמה, גולה בגופה שלה. מה שעומד על הכף אינו עניין של לבוש או מוסר, אלא הרס שיטתי של הזכות הבסיסית להתקיים בגלוי. השחרור, אם כן, אינו מורכב רק מחשיפת עצמך, אלא מהחזרת הריבונות על מרחב החיים שלך: לחזור ולהיות גוף מדבר, גוף חושב, גוף חפץ.

המקורות הקלאסיים של המשפט המוסלמי מגדירים את הג'יהאד כמלחמה לגיטימית, ובחלק מהאסכולות אף כמחויבת, שמטרתה להרחיב את הסמכות הפוליטית והמשפטית של האסלאם. מנקודת מבט דוקטרינרית זו, חמאס, הזרוע הפלסטינית של האחים המוסלמים, ממסגר את מאבקו נגד היהודים בתוך תפיסה אסכטולוגית המגדירה את העימות עם ישראל כמאבק מטאפיזי בין הטוב לרע. האירועים של ה-7 באוקטובר, במהלכם נרצחו נשים ישראליות, נלקחו כבנות ערובה, וחלקן אף נפלו קורבן לאלימות מינית, חושפים היגיון ספציפי: נשים אלו טופלו כשלל מלחמה, בהתאם לדימויים שעברו בירושה ממעמדם ההיסטורי של נשים לא-מוסלמיות בהקשרים של כיבוש. בהסתמך על מסמכים אסטרטגיים שחיברו מנהיגי חמאס, כמו גם על דו"ח דינה והדו"ח שהגישה פראמילה פאטן לאו"ם, ננתח את מעשי האלימות המינית שבוצעו ב-7 באוקטובר לאור האידיאולוגיה האסלאמיסטית העומדת בבסיסם. הרצאה זו מבקשת לקשר בין הקטגוריות הקלאסיות של הג'יהאד, הקונסטרוקציות התיאולוגיות-פוליטיות העכשוויות, והפרקטיקות שנצפו בשטח.

האמביוולנטיות של החוק כלפי האסלאמיזם: הוא הן כלי לחדירה עבור תנועות פרריסטי, שיודעות לנצל את הפרצות המשפטיות במיומנות מרשימה, והן מגן חיוני להגנה על נשים, להבטחת חירותן ולהגנה על מוסדותינו הרפובליקניים. דואליות זו מחייבת ערנות מתמדת: החוק יכול לשרת את הרע ביותר כמו גם את הטוב ביותר, בתנאי שמתייחסים אליו בקפדנות, בבהירות ובאומץ מסוים.

הופעתן של קהילות מוסלמיות בבריטניה, התפתחותן של מערכות משפט מקבילות התואמות את השריעה, הידרדרות במעמדן האישי של הנשים והיחלשותה של המדינה הדמוקרטית הבריטית.

הרצאה זו תבחן את התפקיד המרכזי שממלאות דמויות נשיות מסוימות, המגיעות מתנועות אסלאמיסטיות או אסלאמו-שמאלניות, בהפצתן ובנורמליזציה של דרישות המושפעות מהאסלאמיזם הפוליטי. בין אם הן מנהיגות ארגונים, תקשורתניות, פעילות או אקדמאיות, הן משתתפות בחדירה הדרגתית למוסדות ציבוריים, לתקשורת, לאיגודים מקצועיים ולקמפוסים באמצעות שימוש ברטוריקה המכשירה, מנרמלת או מגנה על האידיאולוגיה שהן נושאות.

הניתוח יאיר את האופן שבו אישים אלה הופכים לגורמים מרכזיים בהחדרת אידיאולוגיה, תוך ניצול החשיפה שלהם, תפיסת עמדות רגישות ושימוש בשפת זכויות האדם ככלי לעקיפת המנגנונים המוסדיים. פעולתם מכוונת להציב מודל רב-תרבותי כנגד הדרישה לנייטרליות של המדינה, ובכך לערער את עקרונות היסוד של החילוניות.

יסמין תספר את סיפורה: ילדות בקנדה במשפחה מוסלמית חילונית, שהפכה למעורבת באסלאמיזם, עד שהפכה לתומכת בג'יהאד, עד כדי כך שאילצו אותה להינשא לטרוריסט מאל-קאעידה. היא תראה כיצד מתבצע המעבר מהדת לאידיאולוגיה האסלאמיסטית, ולאחר מכן לג'יהאדיזם.