נקודות מפתח
Policy Exchange - אחד המכונים הבריטיים המובילים - מפרסם תחקיר שקביעתו נחרצת: «אי-משוא הפנים של המשטרה הבריטית מעולם לא היה מוטל בספק כל כך». הדוח מבודד אחת מסיבות המשבר הזה: האקטיביזם של רשתות העובדים הפנימיות («Staff Networks») וקשריהן עם ארגונים קהילתיים ודתיים חיצוניים. מקרה המבחן המרכזי הוא National Association of Muslim Police (NAMP) וסניפיה המקומיים.
טענת הדוח היא כי מאחורי משימה מוצהרת של עזרה הדדית בין עובדים מוסלמים, NAMP נושאת עמדות פוליטיות רחבות בהרבה - עד כדי אירוח, באתר רשמי של המשטרה, טקסט המכנה את הצבא הישראלי «ארגון טרור ציוני», דרישה להסרת המילה «איסלאמיסט» מדוקטרינת המשטרה, ועבודה עם ארגונים שהממשלה שומרת מהם מרחק. המחברים רואים בכך פגיעה באי-משוא-הפנים ותובעים חוק, «Police Impartiality Act».
שניים משלושת המחברים, אנדרו גיליגן ופול סטוט, חותמים דרך קבע על עבודות Policy Exchange שכבר סוקרו בידי CERIF; השלישי, דייוויד ספנסר, הוא קצין בכיר לשעבר ב-Metropolitan Police. הדוח מרחיב ומתעד את הקריאה של CERIF מס' 2026/14, שאת מסמכה המרכזי הוא משכפל בנספח.
1. דוח בהמשך ל«Blurred Lines»
הדוח משתלב בתחקיר ארוך-טווח. ב-2023 פרסם Policy Exchange את Blurred Lines, הבחינה השיטתית הראשונה של רשתות העובדים במשטרה הבריטית: הוא מנה בהן יותר מ-200, בגידול של 83% בין 2010 ל-2023, הפועלות תחת מסגרות ממשל שונות ואטומות. התחקיר הנוכחי מחדש את החוט שנתיים לאחר מכן, בקובעו כי המשטרה «לא עשתה סדר בביתה שלה».
ההקשר המיידי הוא שערורייה: בסתיו 2025 הכריעה משטרת West Midlands במידה רבה את ההחלטה למנוע מקבוצת מכבי תל-אביב הישראלית לשחק משחק בבירמינגהם. הפרשה הובילה לעזיבת מפקד המשטרה, קרייג גילדפורד, לאחר ששרת הפנים שבאנה מחמוד שללה ממנו את אמון; נפתח תחקיר של IOPC (המשטרה של המשטרות). הפילוגים שהתגלו לאחר 7 באוקטובר 2023, לפי המחברים, הגבירו את חוסר יכולתם של הכוחות לטפל בנושאים המערבים פוליטיקה ודת.
ואולם המסגרת המשפטית קיימת: Police Regulations 2003 מטילות אי-משוא-פנים מחמיר ואוסרות כל פעילות העלולה ליצור ולו את הרושם של משוא פנים. המחברים מדגישים נקודה שלרוב מוזנחת: חובה זו אינה מצטמצמת לניטרליות מפלגתית; היא משתרעת על כל השאלות הפוליטיות או האידאולוגיות השנויות במחלוקת. רשת עובדים המתיישרת עם צד אחד של מחלוקת אידאולוגית - «מעלה ככל שתיראה המטרה» - מפרה את הכלל.
2. National Association of Muslim Police
שהוקמה ב-2007 במטה British Transport Police - בנוכחות המזכ״ל של Muslim Council of Britain - מציגה עצמה NAMP כארגון הגג של השוטרים המוסלמים (כ-1,000 חברים נטענים). תקנונה, שהופקד ב-Companies House, מערב מטרות של עזרה הדדית (גיוס, קידום ותמיכה בשוטרים מוסלמים) ושתי מטרות רחבות יותר: «להשפיע על כיוון המדיניות הלאומית במשטרה» ולקדם «לכידות קהילתית».
ממשל האגודה נותר אטום. NAMP אינה מפרסמת את תקנונה המלא ומבחינה בין «חברים» (שוטרים המצהירים על עצמם כמוסלמים) לבין «שותפים» («בעלי ברית, שותפים או אוהדים»), מבלי שנדע אם לאחרונים יש זכות הצבעה. רשומה כחברה לתועלת הקהילה בנובמבר 2021 עם שני מנהלים, ראתה את אחד מהם מתפטר במאי 2023 - בעודו ממשיך להיות מוצג בידי כוחו כ«יו״ר משותף» - ונותר בה רק אחד, ותיק המאבק בטרור, בקיץ 2026.
נוכחותה בכוחות אינה אחידה: 20 מתוך 43 הכוחות (43.5%) מפעילים אגודה מוסלמית מקומית, אך NAMP טוענת ל-19 בלבד מהן כ«מסונפות», ו-Metropolitan Police, הכוח הגדול במדינה, אינו מופיע ברשימת המסונפות שלה.
במסמכים שהיא מפקידה ב-Companies House, מציינת NAMP גם כי סיפקה «ייעוץ» בנוגע ל«סכסוך המתמשך בין ישראל לפלסטין» וכי היא עובדת, מאז אוקטובר 2023, עם National Police Chiefs' Council, Counter Terrorism Policing ו-College of Policing בסוגיות של «גיוון» ו«דת», מבלי לפרט למי מיועד ייעוץ זה.
3. מסמך קבאני
הדוח מקדיש את עיקר ניתוחו למסמך המתארח באתר הרשמי police.uk של NAMP: «From Past Prejudices to Present Policies» (20 ביולי 2025), החתום בידי ח'לדון קבאני, אז נשיא Scottish Police Muslim Association וסגן נשיא NAMP. CERIF כבר ניתח אותו בפירוט (קריאה מס' 2026/14); דוח Policy Exchange משכפל אותו במלואו בנספח ומאשר את משקלו המוסדי.
הטקסט מציג את הציונות כ«ביטוי של שנאת המוסלמים» ומכנה את הצבא הישראלי «ארגון טרור ציוני». הוא מתאר כ«סיפורים מדאיגים ולא מאומתים» את הזוועות של 7 באוקטובר 2023 - לרבות עריפות הראש והתקיפות המיניות - טוען כי אף תינוק ישראלי לא נהרג וכי ילד אחד בלבד מת יומיים לאחר האירועים, ומותח קו מקביל בין אושוויץ להתנהלות ישראל. הדוח מעמיד מול טענות אלה את מניין אמנסטי אינטרנשיונל - 36 ילדים לפחות ו-659 אזרחים בוגרים ישראלים שנהרגו - ומזכיר כי האו״ם תיעד הן את האלימות המינית הן את עריפות הראש.
החשיפה הפומבית של המסמך גררה התערבות רשמית של Jewish Leadership Council, שכתב לשרה האחראית על המשטרה, שרה ג'ונס: מסמך כזה, המתארח באתר משטרתי רשמי, מתקבל אצל הציבור כנושא גושפנקה מוסדית, והוא עולה למעשה כדי הגדרת רוב היהודים הבריטים - המזדהים עם הציונות - כמקדמי שנאת המוסלמים. NAMP הסירה את המסמך, ולאחר מכן טענה כי אינו מייצג את עמדותיה - אף שהוא נשא את הלוגו שלה, התארח באתרה ונחתם בידי סגן נשיאה דאז.
4. הטרמינולוגיה של המאבק בטרור
מעבר למקרה קבאני, מציין הדוח כי NAMP דורשת זה זמן רב את הסרת המונחים המציינים את האיסלאמיזם מאוצר המילים המשטרתי. מסמך מ-2022 («Proposal for Changes to Counter Terrorism Terminology», החתום בידי אלכסנדר ג'נט, משוכפל בנספח) והודעה מ-2023 על עדכון תוכנית Prevent טוענים כי דיבור על «איסלאמיסטים» «אינו מסייע לטפל בסיבות האידאולוגיות של הטרור» ו«מחזק את האיסלאמופוביה» בכך שהוא «מקשר את האיסלאם לטרור». NAMP הפכה זאת לציר עבודה קבוע, «workstream» בשם Counter Terrorism & Terminology. הקריאה של CERIF 2026/14 הזכירה כי מאז 1999 הרוב המכריע של ההרוגים מטרור בבריטניה הם ממקור איסלאמיסטי.
הדוח מציין גם הגדרה מרחיבה של «שנאת המוסלמים» שאימצה NAMP, הכוללת «סיקור תקשורתי שלילי» או «מיקרו-תוקפנויות» - עד כדי אמירה למוסלמי ש«הגזענות והאיסלאמופוביה אינן בעיה כיום». מסמך שהופק במשותף עם College of Policing בנוגע להתאמות הדתיות לשוטרים מוסלמים הוסר מאתר המוסד ב-2026.
5. השותפים של NAMP
האסיפה הכללית 2026 של NAMP, שנערכה במשך יומיים במתקני משטרת מנצ'סטר רבתי, כינסה כדוברים נציגים של Muslim Council of Britain (MCB), של British Muslim Trust, של הרשת המוסלמית של Crown Prosecution Service ושל Islamophobia Response Unit. האחרונה הושקה ב-2017 בידי MEND, ולה היא משמשת זרוע משפטית; היא ממומנת בין היתר בידי Aziz Foundation ו-Trust for London, ואחראי עליה, מאג'יד איקבאל, התבטא ב-2024 כדי לגנות את ה«פעולה הבלתי מוצדקת» ואת ה«אלימות» של המשטרה במהלך תקרית שדה התעופה של מנצ'סטר; אחד הגברים שנעצרו הורשע מאז לשלוש שנים וחצי מאסר בגין תקיפת נוסע ופציעת שוטר.
ארגונים אלה הם אלה שמהם הסתייגה הממשלה בפומבי. במרץ 2024 הזכיר השר מייקל גאב בפני בית הנבחרים, בין הקבוצות «בעלות האוריינטציה האיסלאמיסטית», את Muslim Association of Britain - שאותה תיאר כ«שלוחה הבריטית של האחים המוסלמים» - וכן את CAGE ו-MEND. ביוני 2026 אישרה הממשלה כי אינה מקיימת יחסים עם MEND, CAGE, Muslim Association of Britain או MCB.
בתגובה לפנייה, מסרה משטרת מנצ'סטר רבתי כי אסיפה זו נערכה במתקניה ללא אישור מפקדיה, וכי היא דורשת מעתה את הסכמת ההיררכיה שלה לאירועים מסוג זה.
6. שלושה מקרי מבחן: West Midlands, Metropolitan, סקוטלנד
הדוח מפתח שלושה מקרי מבחן.
West Midlands. מפקח בכיר מאגד שם את סגנות-הנשיאות המשותפת של האגודה המוסלמית המקומית ואת ניהול תוכנית המאבק בטרור Prevent - ומעביר ברשתות החברתיות, במדים, מסרים של ארגונים שלישיים. מפקד המשטרה שם צולם גם לצד טאהיר אלאם, דמות מפרשת Trojan Horse (ניסיון חדירה איסלאמיסטית לבתי ספר בבירמינגהם). תחקיר IOPC בפרשת מכבי תל-אביב נותר פתוח.
Metropolitan Police. האגודה המוסלמית של ה-Met (כ-700 חברים) שימשה כנטען «גשר» בין ההיררכיה ל-MCB, כפי שמעלים דוא״לים שהושגו על פי חוק חופש המידע עם סגן נציב. הדוח מציין גם כי האגודה הטורקית של ה-Met הניפה בנשף שלה את דגל «הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין», ישות שאינה מוכרת.
Police Scotland. נשף 2023 של Scottish Police Muslim Association כינס את מזכ״לית MCB, זארה מוחמד, ומנהלת ב-MEND, בעיצומה של תקופת אי-מעורבות ממשלתית. הדוח מציין גם כי נשיאה לשעבר של אגודה זו - גם חברה בצוות העבודה הממשלתי בנושא שנאת המוסלמים, לצד Tell MAMA - הורשעה ב-2024 במעילה בכספי האגודה.
7. ההמלצות
המחברים מסרבים לצמצם את אי-משוא-הפנים לניטרליות מפלגתית בלבד: היא נוגעת, לדבריהם, לכלל הנושאים האידאולוגיים השנויים במחלוקת, ושחיקתה «פוגעת ביסוד עצמו שעליו אמורים לשבת אוניברסיטה - או משטרה». הם מנסחים המלצות מדורגות:
- «Police Impartiality Act» הקובע באופן חד-משמעי את חובות אי-משוא-הפנים של כל הכוחות, מפקדיהם, שוטריהם והגופים הקשורים אליהם;
- בהתחשב בסיכון, ביטולן המוחלט של רשתות העובדים במסגרת חוק זה;
- לחלופין, פיקוח מחמיר: מיקוד מחדש בתמיכה פנימית בחברים בלבד, החזרת הרשתות שהתאגדו כעמותות או כחברות לתוך הממשל המשטרתי, פירוק הרשתות הסרבניות, אי-משוא-פנים מחמיר לרבות המפלגתי, ומעל לכול מימון עצמי בידי החברים, ללא כל כספי ציבור, עם ביקורת שנתית.
ד״ר פלורנס ברז'ו-בלאקלר
אנתרופולוגית, חוקרת במרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי (CNRS) (HDR)
הנשיאה-המייסדת של CERIF - המרכז האירופי למחקר ולמידע על זרם האחים המוסלמים
cerif.eu
פרשנות CERIF
תרומה. הדוח מעתיק את הדיון מן הפולמוס על מסמך קבאני בלבד אל שאלת ממשל: המעמד, המימון והפיקוח של רשתות העובדים הפנימיות. הוא מספק בסיס עובדתי נדיר (נתונים כוח אחר כוח, מסמכים שהופקדו ב-Companies House, דוא״לים שהושגו על פי חוק חופש המידע) ומאמץ אמת מידה רחבה של אי-משוא-פנים, שאינה מצטמצמת לניטרליות מפלגתית. CERIF קורא בכך צורה של חדירה מוסדית: לא הסתננות חשאית, אלא שימוש במוסדות הייצוג הפנימי של מנהל ציבורי כדי להעביר בהם ארגונים חיצוניים (MCB, MEND, Muslim Association of Britain).
מגבלות. הדוח נוקט קו, וחלק מהמלצותיו ניתנות לוויכוח: ביטולן המוחלט של רשתות העובדים, בפרט, חורג מעניין התחקיר ויידרש לישוב עם חופש ההתאגדות.
מדוע לקרוא אותו. משום שהוא מראה, במקרה ריבוני מרכזי, כי «המאבק באיסלאמופוביה» עלול להפוך לרכב של השתלטות דוקטרינרית על המוסדות.
בפשטות. מטרה הנראית מגוננת גרידא - «להיאבק באיסלאמופוביה» - עשויה לשמש אמצעי לכך שזרם אקטיביסטי ישתלט על הדוקטרינה של מוסד, קרי על מילותיו, הגדרותיו, קטגוריותיו, הכשרותיו וכלליו הפנימיים. המוסד בסופו של דבר מאמץ מבפנים את מסגרת החשיבה של האקטיביסטים: אילו מילים אסורות («איסלאמיסט»), מה נחשב «איסלאמופוביה», מיהו שותף ראוי.
הדוח מציב יתר על כן שאלה הניתנת להשלכה על צרפת ועל אירופה: זו של המעמד והמימון של הרשתות הקהילתיות הפנימיות במינהלים. הוא מרחיב במישרין את הקריאה של CERIF 2026/14 ומשלים את התמונה הבריטית שכבר שורטטה בידי Understanding Islamopopulism ו-A False Compromise.