עולמות נפרדים: עמדות המוסלמים הבריטים אל מול הסכסוך האיראני

נקודות מפתח

• סקר JL Partners (2 223 בריטים, מדגם-על של 1 031 מוסלמים בריטים, 2-13 במרץ 2026) מודד את העמדות כלפי התקיפות האמריקניות-ישראליות על איראן שנפתחו ב-28 בפברואר 2026.
• הנייר מציין, בין המוסלמים הבריטים לציבור הרחב, פערי חיוביות נטו של 64 נקודות על איראן (+22 מול -42), 54 נקודות על רוסיה (+2 מול -52) ו-44 נקודות על סין (+22 מול -22).
• הפער חוצה את השבר הדוקטרינרי: 84 % מהמוסלמים הבריטים הם סונים, אך אהדתם לאיראן השיעית עולה על זו שהם רוחשים לערב הסעודית הסונית. המחבר נשען על מושג האומה ועל אנטי-אמריקניות מבנית.
• השבר מלווה בגיוון של מקורות המידע (Al Jazeera, TikTok, Instagram, WhatsApp, פודקאסטים) המציב את המוסלמים הבריטים הצעירים במערכת תקשורתית נפרדת, ומעמיד אתגר של לכידות חברתית בבריטניה שבה המקומי הופך « גלוקאלי ».

1. הצגת המסמך וההוצאה לאור

• טיב המסמך. « Research Note », פורמט קצר של Policy Exchange (10 עמודים), שנועד להפיץ במהירות נתוני סקר מלווים בפרשנות על אירוע אקטואלי בוער. אין זה דוח אקדמי אלא נייר ניתוח פוליטי.
• המחבר. Dr Rakib Ehsan, Senior Fellow ב-Policy Exchange, חוקר בריטי ממוצא בנגלדשי מוסלמי, מומחה להגירה, לשילוב ולזהות. מחבר של כמה ניירות Policy Exchange על מפקדי אוכלוסין ומקלט.
• ההוצאה לאור. Policy Exchange, מכון מחקר בריטי שנוסד ב-2002, ממוקם בלונדון, רשום כ« educational charity » (מס׳ 1096300) ומציג עצמו כ« independent, non-partisan ». הדירקטוריון בראשות, בין היתר, Alexander Downer וכולל את Andrew Roberts ואת Simon Wolfson.
• הקשר הפרסום. תקיפות פתע אמריקניות-ישראליות על הרפובליקה האיסלאמית של איראן שנפתחו ב-28 בפברואר 2026, שהרגו את המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי. תגובה איראנית בכטב״מים ובטילים נגד ישראל, בסיסים אמריקניים ואיחוד האמירויות הערביות. בסיס RAF (Akrotiri, קפריסין) הותקף. הממלכה המאוחדת אינה מעורבת צבאית באופן ישיר.
• המטרה המוצהרת. לתעד, באמצעות סקר, את העמדות הנבדלות של המוסלמים הבריטים ושל הציבור הבריטי הרחב כלפי הסכסוך האיראני והסדר הבינלאומי, ולבחון את השלכותיהן על הלכידות החברתית בממלכה המאוחדת.

2. מתודולוגיה

• מכון הסקרים. JL Partners, חבר ב-British Polling Council (BPC), גוף המאשר את השקיפות המתודולוגית של הסקרים בממלכה המאוחדת.
• מדגמים. מדגם ארצי מייצג של 2 223 בגירים בריטים + מדגם-על ממוקד של 1 031 מוסלמים בריטים.
• אופן הגיוס. פאנל מקוון.
• שקלולים. מדגם ארצי: מגדר, גיל, אזור, רמת השכלה, מוצא אתני, רמת תשומת לב פוליטית, הצבעה בבחירות לפרלמנט 2024. מדגם מוסלמי: מגדר, גיל, אזור, רמת השכלה, מוצא אתני.
• עבודת השטח. מ-2 עד 13 במרץ 2026, כלומר 2 עד 13 ימים לאחר פתיחת התקיפות האמריקניות-ישראליות.
• שולי טעות. +/- 2,1 נקודות עבור התוצאות הארציות, +/- 3,1 נקודות עבור התוצאות בתת-המדגם המוסלמי.
• סוג הניתוח. ניתוח תיאורי (התפלגויות חד-משתניות, השוואות ממוצעים בין המדגם הכללי לתת-המדגם המוסלמי).

3. התזה המרכזית

המוסלמים הבריטים מהווים תת-קבוצה נבדלת מבחינה גאופוליטית משאר האוכלוסייה הבריטית: לא זו בלבד שהם עוינים יותר את ארצות הברית ואת ישראל - דבר שאפשר לייחס למצב בעזה - אלא גם בבירור אוהדים יותר את המעצמות המכונות « רוויזיוניסטיות » המבקשות לערער על ההגמוניה האמריקנית, קרי איראן, רוסיה וסין. פער זה מגיע, בפריטים מסוימים, עד 64 נקודות פער בחיוביות נטו וחורג מגבולות הסכסוך האיראני בלבד.

לפי המחבר, תצורה זו אינה מוסברת בשבר הדוקטרינרי הפנימי לאסלאם: 84 % מהמוסלמים הבריטים הם סונים (נתון IIFL 2024) ובכל זאת הם תומכים יותר באיראן השיעית מאשר בערב הסעודית הסונית. המחבר נשען על שלושה מנגנוני הסבר מתכנסים: (i) תחושת ההשתייכות לאומה - הקהילה האיסלאמית הגלובלית החוצה את הגבולות הלאומיים והאתנו-גזעיים -, (ii) אנטי-אמריקניות מבנית המשותפת עם המשטרים העוינים למערב, (iii) מורשות תרבותיות ודיאספוריות (מוצאם הלאומי הראשון של המוסלמים הבריטים הוא פקיסטן, המקיימת « שותפות אסטרטגית של שיתוף פעולה בכל הנסיבות » עם סין; ברוסיה, האסלאם הוא אחת הדתות המסורתיות המוכרות והנתמכות).

לפער דעות זה מתווסף פער במערכת התקשורתית: המוסלמים הבריטים, צעירים מהממוצע (גיל חציוני 27 לעומת 40 באוכלוסייה הכללית של אנגליה וויילס לפי מפקד 2021), מתעדכנים בעיקר דרך Al Jazeera, TikTok, Instagram, WhatsApp ופודקאסטים/יוצרי YouTube. ניתוק כפול זה - קוגניטיבי ותקשורתי - מהווה לפי המחבר אתגר מרכזי של לכידות חברתית בבריטניה שבה הסכסוכים הבינלאומיים מיתרגמים מיד למתחים קהילתיים מקומיים (היגיון « גלוקאלי »).

4. הארכיטקטורה הטיעונית

הנייר פורש שש הדגמות מובנות: הדגמה 1 מתווה את המסגרת הלאומית הבריטית הכללית; הדגמות 2 ו-3 מודדות את הפער בין המוסלמים הבריטים לציבור הרחב בנוגע לסכסוך ולאחר מכן בנוגע לעמדות כלפי המדינות; הדגמה 4 עוסקת בפרדוקס הדוקטרינרי הסוני/שיעי; הדגמה 5 מתעדת את הפער במקורות המידע; הדגמה 6 מקשרת את הממד המקומי במובהק (לכידות חברתית) לממד הבינלאומי (היגיון « גלוקאלי »). כל הדגמה משוחזרת להלן לפי השלישייה מה שמוכח - על סמך אילו נתונים - פרשנות, כדי להבחין בין התוכן הראייתי של הנתונים המגויסים לבין הקריאה שמציע להם המחבר.

4.1. הציבור הבריטי הרחב מסרב למעורבות צבאית

מה שמוכח. שהעמדה הרובנית בממלכה המאוחדת כלפי התקיפות האמריקניות-ישראליות על איראן היא הנייטרליות, ואחריה תמיכה דיפלומטית בלבד - לעולם לא צבאית.

על סמך אילו נתונים. 48 % מהבריטים מתנגדים לכך שהממלכה המאוחדת תשתתף בתקיפות; רק 18 % תומכים בהן. העמדה הפופולרית ביותר היא הנייטרליות (29 %), ואחריה « תמיכה דיפלומטית בלבד » (22 %). כ-80 % סבורים שמחירי האנרגיה והדלק יעלו; כמחצית מצהירים שהם « מודאגים מאוד » מהשפעת הסכסוך על יוקר המחיה. הסכסוך זוכה לעניין עז בדעת הקהל (62 % מהציבור הרחב מצהירים שהם עוקבים מקרוב אחר האירועים - שיעור גבוה במיוחד לנושא של מדיניות חוץ ללא מעורבות צבאית ישירה).

פרשנות. המחבר מציג מצב דעת קהל זה כרקע הכללי שלאורו תימדד לאחר מכן עמדת המוסלמים הבריטים. הוא מדגיש את מידת תשומת הלב הציבורית לנושא של מדיניות חוץ ללא מעורבות צבאית ישירה של הממלכה המאוחדת, ואת התפרצות יוקר המחיה כגורם מרכזי בהתנגדות למעורבות צבאית בריטית.

4.2. המוסלמים הבריטים מעריכים את התקיפות אחרת

מה שמוכח. שקריאת העובדות עצמן נבדלת בין שתי האוכלוסיות: לא רק הדעה על הפעולה הצבאית, אלא גם תפיסת האיום האיראני המוקדמת וייחוס המניעים.

על סמך אילו נתונים. לפני התקיפות, 14 % מהציבור הרחב סברו שאיראן אינה מהווה איום משמעותי; חלק זה עולה ל-45 % בקרב המוסלמים הבריטים. באשר למניע המשוער של התקיפות, 40 % מהמוסלמים הבריטים (לעומת 15 % מהציבור הרחב) מציינים את ההשתלטות על מקורות הפחמימנים. ו-50 % מהמוסלמים הבריטים שופטים את התקיפות כ« definitively wrong » (בלתי מוצדקות באופן מוחלט), לעומת 17 % מהציבור הרחב. באשר לחיסול המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי, הציבור הרחב חלוק בעוד המוסלמים הבריטים שופטים אותו כבלתי מוצדק בעליל.

פרשנות. המחבר מסיק כי קיימת « profound divergence » - פער עמוק - באופן שבו שתי האוכלוסיות מפרשות את האירועים ואת התפתחויותיהם. הפער, לדבריו, נוגע בו-זמנית להערכה המוסרית של הפעולה הצבאית, לתפיסה המוקדמת של האיום האיראני ולייחוס המניעים - כאשר המוסלמים הבריטים מציבים בתדירות גבוהה בהרבה מהציבור הרחב את ההשתלטות על מקורות הפחמימנים כמניע הראשון של התקיפות.

4.3. העמדות כלפי המדינות נבדלות באופן קיצוני

מה שמוכח. שהפער אינו מוגבל לסכסוך האיראני: הוא מתפרש על התפיסה המבנית של כלל המעצמות הגדולות והמעצמות האזוריות, ומשרטט שתי מפות גאופוליטיות מנוגדות.

על סמך אילו נתונים. הדוח מציג את מדדי החיוביות נטו (חיובי פחות שלילי) בנקודות.

מקור: JL Partners עבור Policy Exchange, מרץ 2026 (טבלה 1, עמ׳ 6).

פרשנות. המחבר קורא פערים אלה כעקביים זה עם זה, מובנים בידי אנטי-אמריקניות כללית החורגת מגבולות הסכסוך האיראני בלבד. שלוש נקודות מודגשות: הפער על איראן (64 נקודות) עולה על זה המפריד בדרך כלל בין בני 18-24 לשאר האוכלוסייה, דבר המוביל את המחבר לדחות את ההשערה של אפקט « דורי » גרידא; רוסיה וסין - דוחות בדרך כלל עבור דעת הקהל הבריטית - זוכות לחיוביות נטו חיובית בקרב המוסלמים הבריטים; ערב הסעודית זוכה לחיוביות גבוהה יותר בציבור הרחב מאשר באוכלוסייה המוסלמית הבריטית, דבר המשמש את המחבר לדחות קריאה עדתית גרידא של האהדה הפרו-איראנית.

4.4. השבר הסוני/שיעי אינו מספיק

מה שמוכח. שאהדת המוסלמים הבריטים לרפובליקה האיסלאמית של איראן - משטר שהמחבר מכנה « דיקטטורה צבאית-תיאוקרטית שיעית » - אינה ניתנת להסבר בהיגיון של סולידריות עדתית, שכן הרוב הגדול של המוסלמים הבריטים הם סונים.

על סמך אילו נתונים. לפי הדוח של Institute for the Impact of Faith in Life (IIFL) ממרץ 2024, 84 % מהמוסלמים הבריטים הם סונים (על כל הזרמים: לא-דנומינציוניים, דיאובנדים, ברלווים, סלפים וכו׳); השיעים מהווים 7 עד 8 % מהאוכלוסייה המוסלמית הבריטית. ואולם המוסלמים הבריטים אוהדים יותר את איראן השיעית (+22) מאשר את ערב הסעודית הסונית (+11).

פרשנות. המחבר מסיק כי השיקול הגאופוליטי גובר על « השבטיות העדתית » (denominational tribalism) בקרב המוסלמים הבריטים. כדי להסביר את האהדה הפרו-איראנית, הוא מגייס אגד של השערות מתכנסות - אכזבה מנכונותה הקודמת של ערב הסעודית לנרמל את יחסיה עם ישראל, היקשרות למושג האומה, אנטי-אמריקניות מבנה - אשר לדעתו הן מתחברות זו לזו (« a mixture of geopolitical, religious, and cultural considerations »).

4.5. מערכת תקשורתית נפרדת

מה שמוכח. שהמוסלמים הבריטים מתעדכנים בערוצים שונים באופן משמעותי מאלה של הציבור הרחב, ושגיוון זה מתואם עם הגיל הצעיר הדמוגרפי שלהם.

על סמך אילו נתונים. 81 % מהמוסלמים הבריטים עוקבים מקרוב אחר הסכסוך האיראני, לעומת 62 % מהציבור הרחב. באשר למקורות שבהם משתמשים: Al Jazeera 22 % בקרב המוסלמים הבריטים לעומת 3 % בציבור הרחב; TikTok 27 % לעומת 11 %; Instagram 26 % לעומת 10 %; WhatsApp 14 % לעומת 5 %; פודקאסטים ופרשני YouTube 9 % לעומת 3 %. ה-BBC נותרת המקור הראשון של שתי האוכלוסיות (56 % בקרב המוסלמים הבריטים, 61 % בציבור הרחב). מפקד 2021 מעיד על הגיל הצעיר הדמוגרפי של תת-הקבוצה: גיל חציוני 27 למוסלמים לעומת 40 לכלל אנגליה וויילס; 84,5 % מהמוסלמים הם מתחת לגיל 50 לעומת 62 % מהאוכלוסייה הכללית.

מקור: JL Partners עבור Policy Exchange, מרץ 2026 (טבלה 2, עמ׳ 8).

פרשנות. המחבר מפרש את גיוון המקורות כמתואם עם הפרופיל הדמוגרפי הצעיר יחסית של האוכלוסייה המוסלמית הבריטית. הוא רואה בכך את הופעתו של « דור מעורב פוליטית ובעל כשירות טכנולוגית » (highly politically-engaged and technologically-able) של מוסלמים בריטים משכילים החורגים אל מעבר למקורות המידע המסורתיים והמבוססים. הוא מזכיר, בין ערוצי הפצת המידע, את תפקידם של הפודקאסטים ופרשני YouTube (« podcast bros ») ואת זה של קבוצות WhatsApp משפחתיות.

4.6. ההיגיון ה« גלוקאלי » ואתגר הלכידות החברתית

מה שמוכח. שהסכסוכים הגאופוליטיים בעלי הממד הדתי-פוליטי גולשים מיד על היחסים הקהילתיים המקומיים בבריטניה, וש« גלישה » זו ניכרת כיום אף בדעת הקהל הרחבה.

על סמך אילו נתונים. שניים מכל חמישה בריטים סבורים שהסכסוך האיראני כבר הרע את היחסים האתניים והדתיים בממלכה המאוחדת (11 % « גרועים בהרבה » + 29 % « גרועים מעט » בציבור הרחב; 16 % + 21 % בקרב המוסלמים הבריטים). המחבר ממקם דינמיקה זו בעקבות 7 באוקטובר 2023: קריסת ההצבעה המוסלמית ל-Labour לטובת הירוקים או מועמדים עצמאיים המשלבים טרוניות פנימיות (שירותים ציבוריים, דיור) ועמדות של מדיניות חוץ (פלסטין, קשמיר), כפי שהמחישה בחירת הביניים של פברואר 2026 במחוז Gorton and Denton (מנצ'סטר רבתי).

מקור: JL Partners עבור Policy Exchange, מרץ 2026 (עמ׳ 10; המקור ממספר טבלה זו « Table 2 », וזו טעות - מדובר בטבלה השלישית של הדוח).

פרשנות. המחבר מקשר בין סוציולוגיית דעת הקהל לניתוח פוליטי: הוא ממקם את דינמיקת ההידרדרות הנתפסת בעקבות 7 באוקטובר 2023 ומצרף לה נדבך בחירתי - שחיקת ההצבעה המוסלמית ל-Labour, עליית הירוקים והעצמאים המוסלמים המשלבים טרוניות פנימיות (שירותים ציבוריים, דיור) ועמדות בנוגע לעזה ולקשמיר. הממד ה« גלוקאלי » הוא כך, בטקסט שלו, לא השערה תיאורטית אלא מציאות בחירתית הניתנת לתיעוד. הוא מסיק כי מקבלי ההחלטות, פקידי הציבור ואנשי השטח ניצבים בפני האתגר הרציני לבנות חברה מלוכדת ועמידה יותר בסביבה גאופוליטית תנודתית ובלתי ודאית.

5. מסקנת המחבר

• קריאה נבדלת של הסכסוך ושל הסדר הבינלאומי. המוסלמים הבריטים מפרשים הן את הסכסוך האיראני והן, באופן רחב יותר, את היחסים הבינלאומיים לפי תבנית המפרידה אותם מהציבור הבריטי הרחב: עוינים יותר לארצות הברית ולישראל, אוהדים יותר את איראן.
• עוינות פחותה כלפי המעצמות המכונות « רוויזיוניסטיות ». האהדה לרוסיה ולסין - שהמחבר קורא אותן כמעצמות המבקשות להשליך « את העוצמה ההגמונית האמריקנית אל מזבלת ההיסטוריה » - חזקה בבירור יותר מאשר בציבור הרחב, ותורמת לאנטי-אמריקניות כללית החורגת מגבולות הסכסוך האיראני בלבד.
• « היפרדות » בנוגע לגאופוליטיקה המערבית. המחבר מסיק במפורש כי קיימת « separation of sorts » בין המוסלמים הבריטים לציבור הרחב בקריאת העניינים המערביים.
• מערכת תקשורתית נפרדת, המתואמת עם הגיל הצעיר. האוכלוסייה המוסלמית, הצעירה יותר, נעזרת יותר בערוצים הלא-מסורתיים המקוונים (Al Jazeera, רשתות חברתיות, פודקאסטים/יוצרי YouTube) מאשר במקורות ה« legacy » הבריטיים.
• יחסים קהילתיים שהפכו « גלוקאליים ». הלכידות החברתית בממלכה המאוחדת מעוצבת כיום בידי האירועים הבינלאומיים בעלי הממד הדתי-פוליטי, דינמיקה שהתגלתה בעקבות 7 באוקטובר 2023; שניים מכל חמישה בריטים סבורים שהיחסים האתניים והדתיים כבר הידרדרו בשל הסכסוך האיראני.
• אתגר לכידות עבור מקבלי ההחלטות הבריטים. המחבר מסכם באתגר הניצב בפני מקבלי ההחלטות, פקידי הציבור ואנשי השטח: לבנות חברה מלוכדת ועמידה בסביבה גאופוליטית תנודתית ובלתי ודאית.

Dr Florence Bergeaud-Blackler
אנתרופולוגית, חוקרת ב-CNRS (HDR)
נשיאה-מייסדת של CERIF - המרכז האירופי למחקר ומידע על האחים המוסלמים
cerif.eu