נקודות מפתח
- ISGAP (ניו יורק) פרסם ב-2025 מחקר מקיף המוקדש לאסטרטגיית ההשתרשות של האחים המוסלמים בארצות הברית: 265 עמודים, 583 הערות הפניה ו-46 עמודי נספחים המשכפלים את «התזכיר המבהיר» בערבית ובתרגומו המשפטי לאנגלית, וכן את הפקסימיליה הערבית של «הפרויקט».
- המחקר נוקט כמפתח קריאה את דוקטרינת ה-tamkeen (השתרשות, עיגון מוסדי) ומתחקה אחר התפתחותה בארבעה שלבים: הגרדואליזם של חסן אל-בנא, השבר המהפכני של סייד קוטב, ההתאמה המוסדית של יוסף אל-קרדאווי והסינתזה הפוליטית-צבאית של עלי אל-סלאבי.
- הוא מתייחס כאל תוכניות אל שני מסמכים פנימיים: «הפרויקט» (1982), שנתפס ב-2001 בידי המשטרה השווייצרית, ו«התזכיר המבהיר» (1991), שאומת כמוצג במשפט Holy Land Foundation - האימות המשפטי היחיד מבין השניים. האחרון מגדיר את עבודת התנועה באמריקה כ«סוג של ג'יהאד גדול» שמטרתו «לחסל ולהשמיד את הציוויליזציה המערבית מבפנים» (תרגום CERIF).
- היישום מתואר בארבעה תחומים: הגישה להחלטה הציבורית, הפיכת החוק לכלי, החדירה המוסדית (מסגדים, בתי ספר, קמפוסים, החברה האזרחית) ושליטה בנרטיב (תקשורת, ספרי לימוד, הוצאה לאור אקדמית).
- המחקר מסיק כי מדובר בסוג של «קיצוניות לא-אלימה» שהמנגנונים המערביים למאבק בטרור אינם יודעים לתפוס, ומנסח עשר המלצות, ובהן הגדרת התנועה כארגון טרור. הוצג בוושינגטון ב-19 בנובמבר 2025, והקדים בחמישה ימים צו נשיאותי שפתח הליך זה.
דבר פתיחה של CERIF
ראשית יש לברך את המוסד המפרסם. ISGAP, Institute for the Study of Global Antisemitism and Policy, נוסד ב-2004 בידי Charles Asher Small בעקבות ועידת האומות המאוחדות הראשונה שהוקדשה לאנטישמיות, ובראשיתו עמד בראשו אלי ויזל. כבר ב-2006 הקים באוניברסיטת ייל את המרכז האקדמי הצפון-אמריקאי הראשון לחקר בין-תחומי של האנטישמיות, ולאחר מכן השיק ב-2015 את מכון הקיץ שלו - תחילה באוקספורד, אחר כך בקיימברידג' - שדרכו עברו יותר משש מאות חוקרים משמונה וארבעים מדינות ומיותר ממאה תשעים מוסדות.
עבודה סבלנית זו מאירה את טיב המסמך הנדון כאן: הוא נובע ממערך מחקרי שנבנה במשך יותר מעשרים שנה, אשר הפך את המחקר הביקורתי על האנטישמיות בת-זמננו לדיסציפלינה בפני עצמה. העובדה שמערך זה פונה כיום אל אסטרטגיית ההשתרשות של האחים המוסלמים נובעת מהבחנה שהמכון מנסח מראשיתו: עיגונו של חלק מן האנטישמיות בת-זמננו באידאולוגיה האסלאמיסטית. (פרטים שקובצו בידי CERIF, מחוץ לדוח; מקורות: isgap.org והצהרות פומביות של מייסדו, אוגוסט 2026.)
הקשר: מדוח של מכון להחלטת מדינה (נובמבר 2025 - מרץ 2026)
הדוח הנדון כאן ידע מסלול ציבורי מהיר. הוא הוצג ב-19 בנובמבר 2025 בוושינגטון, באירוע שכינס חברי קונגרס, דיפלומטים וחוקרים.
ב-24 בנובמבר 2025 חתם נשיא ארצות הברית על צו 14362, Designation of Certain Muslim Brotherhood Chapters as Foreign Terrorist Organizations and Specially Designated Global Terrorists, והטיל על מזכיר המדינה ועל מזכיר האוצר לפתוח בהליך זיהוי סניפי התנועה העלולים להיות מוגדרים ככאלה. ב-13 בינואר 2026 כוונה סדרת צעדים ראשונה נגד הסניף הלבנוני, וכן נגד הסניפים המצרי והירדני (בגין תמיכה חומרית בחמאס). במרץ 2026 היה הסניף הסודני נתון לצעד דומה.
פער שיש לעקוב אחריו
אף ארגון הפועל על אדמת ארצות הברית לא כוון, בשלב זה, על ידי הגדרות אלה - אף שזה בדיוק התחום שהמחקר מכסה.
רצף האירועים אינו מבסס כשלעצמו קשר סיבתי בין הפרסום ובין ההחלטה, אך הוא ממקם את היקף המסמך: עבודת מחקר שנועדה לפעולה ציבורית, שנכנסה לוויכוח על מדיניות הפנים והחוץ האמריקאית. (פרטי הקשר שקובצו בידי CERIF, מחוץ לדוח.)
1. הצגת המסמך והמו״ל
מהות. מחקר מונוגרפי בן 265 עמודים שפורסם בניו יורק ב-2025 תחת חותם מוסדי של ISGAP בלבד, בלא ציון שם מחבר בעמוד השער - דבר שיש להצטער עליו (ISBN 978-1-940186-32-0 למהדורה המודפסת).
שני מסמכים, שני היקפים. המחקר מלווה בתדריך אנליטי נפרד בן 20 עמודים המתמצת את ממצאיו. כותרת הדוח מגבילה את הנושא לארצות הברית, אף שהטקסט שלו מכליל גם למערב, לאירופה ולאוסטרליה; התדריך מבהיר הכללה זו כבר בכותרתו, ומאפייני הקובץ שלו מייחסים אותו ל-Haras Rafiq, סגן נשיא ISGAP.
נושא. לבסס כי פעילויות הרשתות הקשורות לאחים המוסלמים בארצות הברית מהוות יישום שיטתי של אסטרטגיה ארוכת-טווח שנוסחה בכתב, ולא סך של יוזמות התאגדותיות ספונטניות או תגובות הגנתיות של מיעוט דתי.
מבנה. הערת פתיחה («אסלאמיזם ואסלאם»), תקציר, תקציר מנהלים, מילון מונחים, רשימת ראשי תיבות, שישה פרקים, ולאחריהם הנספחים. הפרקים ערוכים בסדר דדוקטיבי: דוקטרינה, תוכניות כתובות, יישום, רגעי האצה, הערכה והמלצות.
נספחים. 46 עמודים משכפלים את המקור הערבי של «התזכיר המבהיר» ואת תרגומו לאנגלית שהוגש לתיק המשפטי (מספרי Bates ISE-SW 1B10/0000419 ואילך), וכן את הפקסימיליה הערבית היחידה של «הפרויקט», מיום 1 בדצמבר 1982 ובמספר מוצג 4100400027.
2. מתודולוגיה
הגישה המוצהרת. ארבע שיטות משלימות: בחינה מקרוב של מסמכי תכנון מאומתים; מיפוי שיטתי של הרשתות הארגוניות; זיהוי סדירויות היסטוריות המעידות על עקביות טקטית ממדינה למדינה; הערכת הביצוע האסטרטגי בהשוואה בין יעדים מוצהרים לפעולות שנצפו.
מקורות. שני המסמכים הפנימיים המשוכפלים בנספח; הכתבים הדוקטרינריים של האידאולוגים של התנועה (אל-בנא, קוטב, אל-קרדאווי, אל-סלאבי); מוצגי המשפט של Holy Land Foundation (2008); ספרות אקדמית מובילה (Mitchell, Lia, Wickham, Zollner; Vidino ו-Tibi לעניין האסלאמיזם הלא-אלים); נתוני סקר אמריקאיים (American Mosque Survey 2020, Pew Research Center).
מנגנון ההערות. 583 הערות שוליים בהפניה מלאה. צפיפות הציטוט אינה מעידה מראש על כוח ההוכחה: הדוח משלב ספרים אקדמיים, מוצגים משפטיים, עיתונות כללית, פרסומים של מכוני מחשבה מגויסים ואתרי ניטור אקטיביסטיים, שמעמדם שונה במידה ניכרת.
אותנטיות המסמכים. המחקר מקדיש שני חלקים נפרדים לביסוס האותנטיות והייצוגיות של שני המסמכים. הוא מציג את ההשגה הנגדית - לפיה «התזכיר» משקף רק את דעתו של מחבר יחיד - בטרם ישיב עליה בצרור ראיות נסיבתיות. התדריך האנליטי מנסח טענה זו בזהירות רבה יותר, ומציין שתי הסתייגויות: הערכאות האמריקאיות קיבלו את המסמכים כראיות בלא להכריע בשאלה אם הם מהווים דוקטרינה שאומצה רשמית, והטענה בדבר הישענות על אסטרטגיה משנת 1987 אינה מאוששת בשום מקור חיצוני.
| מונח | התרגום שנבחר | שימוש במחקר |
|---|---|---|
| Tamkeen | השתרשות, עיגון, העצמה | מושג קוראני (השורש makkana) שפורש מחדש כתהליך פוליטי מדורג שמטרתו לבנות ממשל אסלאמי בחברה לא-מוסלמית. מושג מארגן של המחקר כולו. |
| Tadarruj | גרדואליזם | הטרנספורמציה מתרחשת בשלבים עוקבים ולא בשבר מהפכני; נוסח בידי אל-בנא, ואושרר מחדש בידי אל-קרדאווי. |
| Marhaliyya | רצף, התאמה בשלבים | אסטרטגיית הסתגלות זמנית שנועדה להגן על התנועה עד להשגת העיגון המוסדי. |
| Al-ghalaba | התגברות, נטילת העליונה | השלב שבו התנועה מחזיקה בעוצמה מספקת כדי לנצח; אצל אל-סלאבי, משויך במפורש לג'יהאד. |
| Jahiliyya | בורות טרום-אסלאמית | קטגוריה קלאסית שקוטב הרחיב אל החברות החילוניות בנות-זמננו, לרבות אלה בעלות רוב מוסלמי, דבר השולל את הלגיטימיות מן הממשלות המכהנות. |
| Da'wa | קריאה, הטפה | פעילות מיסיונרית; מטריצה של הפעילויות ההתאגדותיות, החינוכיות והצדקה המשמשות בסיס להשתרשות. |
| Fiqh al-aqalliyyat | פסיקת המיעוטים | גוף משפטי שאל-קרדאווי גיבש כדי להסדיר את התנהגות המוסלמים החיים כמיעוט בחברות המערביות. |
| Wasatiyya | דרך האמצע | שיח של מתינות אסטרטגית שנועד להרחיב את הקהל תוך שמירה על עמדות דוקטרינריות שמרניות. |
| ג'יהאד ציוויליזציוני | מאבק ציוויליזציוני | ביטוי מ«התזכיר המבהיר», המתפרש כמאבק חברתי לא-צבאי ברובו, המתנהל מבפנים ובגבולות החוק. |
3. הטענה המרכזית
המחקר טוען כי מה שנהוג לשייך אם לתאוריית קונספירציה, אם להגנה דתית לגיטימית, אם לארגון קהילתי הגנתי, תואם למעשה תוכנית עקבית של טרנספורמציה תרבותית, שנוסחה בכתב, יושמה על פני כמה דורות ונפרסה בו-זמנית בתחומים הפוליטי, המשפטי, המוסדי והתרבותי.
הטענה המרכזית טמונה בהבחנה: הדמוקרטיות המערביות בנו את כלי ההגנה שלהן נגד איומים הפועלים מחוץ לחוק, בעוד האסטרטגיה המתוארת פועלת כולה בתוך החוק. היא אינה מפרה את החירויות הדמוקרטיות, אלא מגייסת אותן: חופש ההתאגדות לבניית רשת, חופש הביטוי לביסוס נרטיב, דיני איסור ההפליה כדי לחמוק מבחינה ביקורתית, וההליך הדמוקרטי כדי להגיע להחלטה.
החלק השני של הטענה עוסק באנטישמיות: המרכזיות המוענקת לעניין הפלסטיני נובעת, לפי הטענה, ממהלך דוקטרינרי בן שלושה שלבים - אל-בנא מעמיד את פלסטין כחובה דתית פאן-אסלאמית, קוטב משלב אותה במאבק תרבותי נגד המערב, והתנועה בת-זמננו הופכת אותה לכלי גיוס - שתוצאתו היא הפיכת סכסוך טריטוריאלי לחובה דתית.
4. מבנה הטיעון
ההוכחה מתקדמת באופן דדוקטיבי: תחילה היא מבססת דוקטרינה, אחר כך מראה שהיא הועלתה על הכתב כתוכנית, אחר כך שהתוכנית בוצעה, אחר כך שהביצוע הואץ בשלושה רגעים ניתנים לזיהוי, בטרם תפיק מכך הערכה והמלצות (פרקים 1 עד 6).
הדגמה 1 - דוקטרינה של השתרשות בשלבים (פרק 2)
ה-tamkeen מהווה דוקטרינה מצטברת. אל-בנא מנסח לה גרסה ראשונה בת שבעה שלבים, מחיזוק האמונה הפרטית ועד השגת ממשל אסלאמי - «חַנכו את האנשים, והם יבנו את המדינה». קוטב שובר את הגרדואליזם הזה בהרחיבו את ה-jahiliyya אל החברות החילוניות ובהפקידו את הטרנספורמציה בידי חֵיל חלוץ מטוהר. אל-קרדאווי מבצע את הסינתזה המותאמת למערב (פסיקת המיעוטים, wasatiyya, השתתפות מכשירנית בהליכים הדמוקרטיים). אל-סלאבי, לבסוף, מהדק את המערך סביב מודל בן ארבעה שלבים המחזיר במפורש את הג'יהאד והופך את תפיסת השלטון הפוליטי לשלב השלישי.
| שלב | מחבר | מושג מרכזי | התרומה שהמחקר מתאר |
|---|---|---|---|
| 1930-1940 | חסן אל-בנא | Tadarruj (גרדואליזם) | שבעה שלבים, מן הרפורמה הרוחנית הפרטית ועד הסדר החברתי האסלאמי. מיסוד התכנון ארוך-הטווח והבריתות הטקטיות. |
| 1950-1960 | סייד קוטב | Jahiliyya, tali'a (חֵיל חלוץ) | הרחבת ה-jahiliyya אל החברות החילוניות. דחיית הגרדואליזם. טיהור אידאולוגי מוקדם לפעולה. קריאת הציונות כגידול של האימפריאליזם המערבי. |
| 1990-2000 | יוסף אל-קרדאווי | Marhaliyya (רצף) | Fiqh al-awlawiyyat, wasatiyya, fiqh al-aqalliyyat. השתתפות מכשירנית בהליכים הדמוקרטיים בלא קבלת ההנחות הליברליות. פלסטין ככוח מאחד. |
| 2000-2010 | עלי אל-סלאבי | Al-ghalaba (התגברות) | מודל בן ארבעה שלבים: גיוס עילית; הכנה; תפיסת השלטון הפוליטי באמצעות הג'יהאד «על כל צורותיו»; כינון ולאחר מכן הרחבה של הממשל האסלאמי. |
הדגמה 2 - שני מסמכים פנימיים, שאחד מהם אומת בבית משפט (פרק 3)
«הפרויקט» (1982) קובע מסגרת כוללת שהדוח מקבץ לשנים-עשר «נקודות מוצא» (הכרת השטח ומתודולוגיה מדעית; רתימה רצינית של האמצעים; הפגשה בין הפעולה הבינלאומית ובין הגמישות המקומית; תמידיות העבודה החינוכית והמוסדית; כינון מדינה אסלאמית באמצעות שליטה מדורגת; שיתוף פעולה נאמן עם שאר הקבוצות האסלאמיות; שיתוף פעולה זמני עם התנועות הלאומניות; שליטה באמנות האפשרי; כוח קבוע ל-da'wa ותמיכה בתנועות הג'יהאדיסטיות; מערכות לאיסוף מידע; אימוץ העניין הפלסטיני כאבן ראשה; ביקורת עצמית מתמדת). «התזכיר המבהיר» (1991) מהווה את הגרסה הצפון-אמריקאית שלו בשבעה שלבים, הנפתחת בהגדרת עבודת התנועה באמריקה כ«מעין ג'יהאד גדול שמטרתו לחסל ולהשמיד את הציוויליזציה המערבית מבפנים». הוא מלווה בנספח המונה עשרים ותשעה ארגונים, ובהם ISNA, MSA, NAIT, IIIT ו-IAP.
שני מסמכים אלה זוכים, כל אחד, לאינפוגרפיקה ייעודית באתר CERIF
«הפרויקט» (1982) ו«התזכיר המבהיר» (1991) נותחים בנפרד באינפוגרפיקות שלנו, על מקורם, מעמדם המשפטי והטקסט המלא שלהם.
| «הפרויקט» (1982) | «התזכיר המבהיר» (1991) | |
|---|---|---|
| תאריך ונושא | 1 בדצמבר 1982. «לקראת אסטרטגיה עולמית למדיניות האסלאמית». מסגרת כוללת החלה על כל החברות המערביות. | 1991. «תזכיר מבהיר על היעד האסטרטגי הכללי של הקבוצה בצפון אמריקה». גרסה אזורית. |
| גילוי | חיפוש של המשטרה השווייצרית ב-2001 בין ניירותיו של יוסף נאדה (הרשת הפיננסית al-Taqwa). שרשרת השמירה הובטחה בידי הרשויות השווייצריות. | חיפוש של FBI ב-2004 בביתו של אסמאעיל אלבראסה, בווירג'יניה, האחראי הפיננסי על פעילויות התנועה בארצות הברית. |
| מעמד משפטי | מוצג חקירה; הפרסום הראשון של תרגומו הצרפתי בידי Sylvain Besson ב-2005. | מוצג ראייתי GX003-0085 שהוגש למשפט Holy Land Foundation (2008): מקורו וקבילותו בוססו. הערכאה לא הכריעה בשאלת הייצוגיות הדוקטרינרית של התוכן. |
| מבנה | שנים-עשר «נקודות מוצא» (munṭalaqāt), בליווי מרכיבים והוראות פרוצדורליות. | שבעה שלבי השתרשות, בתוספת נספח ארגוני של עשרים ותשעה מבנים. |
| ההשגה העיקרית | מסמך לא חתום, שאופיו הרשמי אינו מבוסס על מקור פנימי. | משקף כביכול את עמדתו של מחבר יחיד, השגה שהדוח דוחה; התדריך מוסיף כי ההישענות על אסטרטגיית 1987 אינה מאוששת בשום מקור חיצוני. |
הדגמה 3 - התוכנית המיושמת בארבעה תחומים (פרק 4)
לדעת המחברת, אף אחד מארבעת התחומים הללו אינו מכריע בפני עצמו; החיבור ביניהם הוא שמפיק את האפקט. הגישה להחלטה מגינה על התשתית; התשתית מזינה את הנרטיב; הנרטיב הופך את הביקורת ליקרה; והחוק מעניש את המחזיקים בה. מכאן מושג «השלמות המוסדית»: מכלול שירותים המפחית את התלות במוסדות המשותפים ומבטיח את שכפול המגמות מדור לדור.
| תחום | המנגנונים המתוארים | נתונים עובדתיים שצוינו |
|---|---|---|
| 1. החלטה ציבורית | התייעצות עם הסוכנויות הפדרליות; תפקידי ייעוץ; שירות מדינה מקצועי; «ברית אדום-ירוק» עם האגף הפרוגרסיבי; גיוס בוחרים. | מכתב של 57 ארגונים לבית הלבן (2012) וטיהור שלאחר מכן של חומרי ההכשרה; מינויים בממשל אובמה; ניתוק המגעים בין ממשל ביידן ובין CAIR לאחר 7 באוקטובר 2023. |
| 2. משפט | תביעות-השתקה; מיקוד בקולות הרפורמיסטיים; הרחבת המושג «אסלאמופוביה»; תשתית משפטית ייעודית; נורמות מקבילות ליישוב סכסוכים. | ארגונים מתמחים (Muslim Advocates, CAIR Legal Defense Fund, Muslim Legal Fund of America); אנשים שכוונו נגדם (Zuhdi Jasser, Asra Nomani, Qanta Ahmed, Irshad Manji). |
| 3. מוסדות | רשת של מסגדים ומרכזים; מערכת בתי ספר דתיים והסמכה; השתרשות בקמפוסים; מעגלים פיננסיים ונדל״ניים. | 2,769 מסגדים ב-2020 (+31% מאז 2010); NAIT מחזיק ביותר מ-300 מרכזים ב-42 מדינות; MSA ביותר מ-600 קמפוסים; SJP ביותר מ-200. |
| 4. נרטיב | מיצוב מקורות מומחים; תקשורת חוצת-גבולות; ספרי לימוד ותוכניות לימודים; הוצאה לאור והערכה אקדמית. | תפקיד המיוחס לערוץ לוויין קטארי ולתוכניתו הדוקטרינרית השבועית; תוכנית «Education on Palestine» (ISLA, 2024–2025); סירוב של הרוב לגנות בשמו את חמאס לאחר 7 באוקטובר 2023. |
הדגמה 4 - שלושה רגעים מאיצים (פרק 5)
לאחר 11 בספטמבר 2001, האיום הקיומי הוסב להזדמנות של הכשרה ולגיטימציה: מיצוב כמתווכים הכרחיים בין המדינה ובין הקהילות, הסטת הדיון אל מניעת פעולות תגמול אנטי-מוסלמיות. בין 2007 ל-2017, מסע BDS סיפק כלי אידיאלי לאסטרטגיית הקמפוסים: מיקוד באוניברסיטאות, קואליציות עם הארגונים הפרוגרסיביים, הכשרת פעילים. לאחר 7 באוקטובר 2023, מהירות הגיוס ואחידות הסיסמאות בין קמפוסים מרוחקים חשפו, לפי המחקר, מצב היערכות מוקדם - סימן, לדעת המחברת, לתיאום מרוכז.
הדגמה 5 - פגיעות מבנית (פרק 6)
מזוהים ארבעה כשלים: מושגי (מסגרות הניתוח, הממוקדות בקיצוניות אלימה, נעדרות קטגוריה לתנועה חוקית); משפטי (היעדר הגדרה לקיצוניות לא-אלימה, ניצול לרעה של מנגנוני איסור ההפליה); מוסדי (הליכי הסמכה בלתי מותאמים); ושל תיאום (הפרדה בין סוכנויות, בין המחקר ובין ההחלטה הציבורית). המענה המומלץ אינו הגבלת החירויות אלא ביטול הפגיעוּיות הניתנות לניצול, בהפיכת החברות הדמוקרטיות ל«דמוקרטיות יותר ולא פחות».
5. מסקנה והמלצות המחברת
לדעת ISGAP, פעולות התנועה במערב מתרגמות באופן מוחשי יעדים אסטרטגיים ארוכי-טווח המנוסחים במסמכי תכנון מאומתים. האפקט המתמשך ביותר אינו טמון בניצחונות נקודתיים אלא בשינוי מסגרת הפרשנות: ניתוק בין האסלאם ובין הקיצוניות, דומיננטיות של הקטגוריה «אסלאמופוביה», קידוש העניין הפלסטיני - מסגרות ששורדות את המחזורים הפוליטיים. המחברת מסיקה כי שני מסלולים נותרים פתוחים: פיתוח ערובות אפקטיביות, או המשך פגיעה במוסדות.
| מס' | המלצה | תוכן |
|---|---|---|
| 1 | להגדיר את התנועה כארגון טרור | הגדרה פנים-מדינתית ולאחריה הגדרה בינלאומית כארגון טרור זר. מוצגת כתנאי המוקדם לכל היתר. |
| 2 | להגדיר את הקיצוניות הלא-אלימה | קריטריוני זיהוי המבוססים על היעדים האידאולוגיים ולא על השיטות הטקטיות, נבדלים מן האסטרטגיות למאבק בטרור. |
| 3 | לפתח אסטרטגיות של השפעה-נגדית | הערכת הפגיעוּיות, מנגנוני הגנה, מערכות התרעה מוקדמת המכבדות את חירויות הציבור. |
| 4 | לתקן את דיני איסור ההפליה | להבחין בין ביקורת על אידאולוגיה פוליטית ובין הפליה של קהילה דתית; להגן על הניתוח האקדמי והפוליטי. |
| 5 | לחזק את החוסן המוסדי | הליכי הסמכה, בחינת עמדות הייעוץ, קריטריוני שותפות, הכשרת כוח האדם. |
| 6 | לשקם את יכולות הניתוח האידאולוגי | השבת תכני ההכשרה שבוטלו, יחידות מתמחות, הגנה על הניתוח מפני לחצים פוליטיים. |
| 7 | לתאם את הפעולה הממשלתית | מנגנונים בין-סוכנותיים, הגדרות מאוחדות, תקשורת אסטרטגית מתואמת. |
| 8 | לתקן את החוק נגד ניצול ההגנות ככלי | שקיפות לארגונים בעלי מעמד דתי או צדקה העוסקים בפעילות פוליטית; רישום סוכנים זרים. |
| 9 | לתמוך בקולות המוסלמים הרפורמיסטיים | פלטפורמות חלופיות, ערעור על התביעות לייצוג בלעדי, קידום הפלורליות. |
| 10 | לכונן שיתוף פעולה בינלאומי מוגבר | שיתוף מודיעין, תגובות משותפות בין בעלות ברית, הערכה מתואמת של הארגונים חוצי-הגבולות. |
| 11 | לפתח תוכניות לחוסן תרבותי | חינוך אזרחי, חינוך למדיה, דיאלוג אותנטי, לכידות חברתית. |
6. מפתח השחקנים והמבנים הנזכרים
המחקר פועל בדרך של מיפוי רשת. הקשרים שהוא מבסס עם התנועה הם בעלי אופי ועוצמה בלתי שווים ביותר - אזכור מפורש במסמך פנימי, מסלול אישי נטען, קשר פיננסי מתועד, שותפות נקודתית, או פשוט התכנסות שיח. מפתח זה אינו מהווה שיפוט של CERIF על הארגונים הנזכרים: ההגדרות המובאות הן אלה של הדוח.
- ISNA - Islamic Society of North America. מבנה דתי וקהילתי המופיע בנספח «התזכיר»; העומד בבסיס סוכנות ההסמכה של בתי הספר.
- MSA - Muslim Students Association. רשת סטודנטים שנוסדה ב-1963, הנזכרת ב«תזכיר»; יותר מ-600 סניפי קמפוס.
- NAIT - North American Islamic Trust. מבנה להחזקת נכסי נדל״ן; זכויות בעלות על יותר מ-300 מרכזים ב-42 מדינות.
- IIIT - International Institute of Islamic Thought. מכון מחקר המבטיח, לפי המחקר, את האמינות האינטלקטואלית של הרשת.
- CAIR - Council on American-Islamic Relations. ארגון שדולה שנוסד לאחר 1991, ולכן נעדר מנספח «התזכיר»; נמנה בידי התביעה עם השותפים-לקשר שלא הואשמו בתיק Holy Land Foundation - הגדרה שאין בה משום הרשעה.
- CISNA - Council of Islamic Schools in North America. סוכנות הסמכה של בתי הספר האסלאמיים, שיצאה מכנס של ISNA (1989).
- ISLA - Islamic Schools League of America. פיתוח תוכניות; מחבר המערך «Education on Palestine» (2024–2025).
- SJP - Students for Justice in Palestine. רשת פעילים הנוכחת ביותר מ-200 קמפוסים; מתוארת כזרוע לפעולה פוליטית.
- IAP - Islamic Association for Palestine. מבנה הנזכר בנספח «התזכיר», שזוהה במשפט כמעביר תעמולה.
האידאולוגים הנבחנים: חסן אל-בנא (1906–1949), המייסד; סייד קוטב (1906–1966), מחבר Ma'alim fi al-Tariq; יוסף אל-קרדאווי (1926–2022), הוגה פסיקת המיעוטים; עלי אל-סלאבי, המזכיר הכללי של האיחוד הבינלאומי של חכמי הדת המוסלמים אחרי אל-קרדאווי. החוקרים המגויסים: Mitchell, Lia, Wickham, Zollner (תולדות התנועה); Lorenzo Vidino (קיצוניות לא-אלימה); Bassam Tibi (האסלאם הפוליטי כטוטליטריות); Sylvain Besson (פרסום «הפרויקט»).
הערת CERIF
תרומה. מחקר זה ממלא חסר ממשי. ניתוח ההשתרשות הפרריסטית בצפון אמריקה נותר מפוזר, ומעטים הפרסומים אשר, ככל הידוע ל-CERIF, ריכזו את השושלת הדוקטרינרית, את המסמכים הכתובים ואת מיפוי המבנים בכרך מתועד אחד. הבחירה לשכפל בנספח את הפקסימיליה הערבית של «הפרויקט» ואת «התזכיר» במקורו ובתרגומו המשפטי הממוספר ראויה להערכה מיוחדת: היא משיבה לדיון את מושאו, במקום שבו הוויכוח הציבורי שקע בפרשנות של פרשנויות. השחזור הדוקטרינרי של פרק 2 מלמד נקודה שהספרות הצרפתית מזניחה: דוקטרינת ה-tamkeen גובשה, נדונה ופורסמה בידי התאורטיקנים של התנועה עצמם, בספרים הזמינים בערבית.
מדוע לקרוא אותו. משום שמצויים בו, מרוכזים, הטקסטים שמצטטים לעיתים קרובות בלא שקראו אותם. משום שהנתונים האמריקאיים - 2,769 מסגדים, יותר מ-300 מרכזים המוחזקים בידי מבנה החזקה אחד, יותר מ-600 סניפים סטודנטיאליים - מציעים נקודת השוואה עם הנתונים הצרפתיים העדכניים. ומשום שדוח זה לוּוה, חמישה ימים לאחר הצגתו בוושינגטון, בצו נשיאותי הפותח הליך הגדרה: הוא מציב אפוא שאלה שהמחקר האירופי יידרש להתמודד עמה בתורו, שאלת המעבר מעבודת תיעוד להגדרה משפטית. הפער בין המלצות המחקר, המכוונות אל התנועה בכללותה, ובין הצעדים שננקטו בפועל, שכוונו עד כה רק אל סניפים מזרח-תיכוניים, ראוי למעקב צמוד.