מתקפת האחים המוסלמים על קנדה

נקודות מפתח

• גרסה קנדית של מודל חוצה-לאומי. הדוח מיישם על קנדה את מסגרת מחקר ISGAP על חדירת האחים המוסלמים בארצות הברית. הרשתות הקשורות לאחים המוסלמים נקראות בו לא כארגונים מבודדים, אלא כאסטרטגיה של השתרשות ארוכת טווח: tamkeen.
• הנקודה העיוורת הקנדית. ארצות הברית, צרפת, הממלכה המאוחדת ואוסטריה ניהלו חקירת מדינה. קנדה - לא, אף שהיא מוזכרת מפורשות ב“The Project” (1982) וב“Explanatory Memorandum” (1991).
• חדירה פדרלית ובחירתית. רשת של פקידים מוסלמים בתוך המשטרה הפדרלית (MFEN), נציגה מיוחדת נגד איסלאמופוביה, מסע “Vote Palestine” (344 מועמדים ב-2025), ו-CMPAC, שנרשם בידי מזכיר המדינה לשעבר של נשיא מצרים Morsi.
• נרטיב מגונן. שני מושגים תאומים - “איסלאמופוביה” ו“גזענות אנטי-פלסטינית” - משמשים, לפי הדוח, למסגר כל ביקורת כאפליה.
• המגזר הצדקתי וה“אכיפה הא-סימטרית”. רשות המסים בדקה את MAC, את ISNA Canada ואת Islamic Relief Canada. הממצאים מתועדים, אך ההשלכות נותרות זעומות - בעוד עמותות אחרות נמחקות מהרישום מהר יותר.
• האוניברסיטה, זירה מרכזית. מימון קטארי אטום במחקרים דו-שימושיים. התגייסות בקמפוסים ואנטישמיות בולטות בטורונטו, בווטרלו וב-TMU. וא-סימטריה: השותפות עם ה-Technion הישראלי נותקה, אך הקשרים הקטאריים נמשכים ללא בחינה.

מבוא

דוח זה פורסם באוגוסט 2026 בידי Institute for the Study of Global Antisemitism and Policy (ISGAP, ניו יורק, כ-194 עמ׳, סדרת “Islamism Beyond Islamists”). לא צוין מחבר יחיד. הדוח מרחיב לקנדה את מחקר היסוד של המכון על חדירת האחים המוסלמים בארצות הברית (2025), שעליו דיווח CERIF (סקירת קריאה מס׳ 2026/05). התזה זהה. הרשתות הקשורות לאחים המוסלמים אינן ארגונים מבודדים, ואף לא סדרה של אירועים. הן מהוות אסטרטגיה חוצת-לאומים: אידאולוגית, מוסדית, נרטיבית ומשפטית כאחת. הדוח בוחן את האיסלאמיזם כאידאולוגיה פוליטית, לא את האסלאם כדת. הוא נשען על מקורות ראשוניים, מסמכים משפטיים, חקירות מדינה ומקרים מושווים (ארצות הברית, צרפת, הממלכה המאוחדת, אוסטריה).

התזה המרכזית של הדוח נשענת על ניגוד. קנדה מוזכרת מפורשות כיעד במסמכי היסוד של האחים המוסלמים. ובכל זאת היא המדינה היחידה מבין אלה שלא ניהלה שום חקירה ציבורית. הדוח רואה בכך “נקודה עיוורת”. נקודה עיוורת זו נוצרת, לפי הדוח, בידי אותם מנגנונים שהוא מתאר: מגן האיסלאמופוביה, הצגת עצמם כקורבן, והפנייה לערכאות משפטיות. בהיעדר חקירה קנדית, הדוח נשען על הארכיונים האמריקניים, הצרפתיים, הבריטיים והאוסטריים. נתון אחד פותח את הדוח: לפי מחקר של Patrimoine canadien (אוגוסט 2026), 96 % מהסטודנטים היהודים שנשאלו חוו או ראו לפחות תקרית אנטישמית אחת בתוך שנה.

I. המטריצה האסטרטגית: דוקטרינה, מסמכים, תחומים, קטאר

1. הדוקטרינה: מ-Banna אל al-Qaradawi

האחים המוסלמים נוסדו במצרים ב-1928 בידי Hassan al-Banna. עבורם, האסלאם אינו דת בלבד: הוא “שיטה כוללת” המסדירה את המשפט, הפוליטיקה והחברה. הדוח משרטט שלושה אדריכלים רצופים. Al-Banna בונה תנועת המונים, סבלנית והדרגתית. Sayyid Qutb שולל לגיטימציה מכל ממשל חילוני וקורא לג'יהאד (Milestones, 1964). Youssef al-Qaradawi, שהתמקם בקטאר עד מותו ב-2022, מגבש את אסטרטגיית ההשתרשות במערב.

המושג המרכזי הוא ה-tamkeen. זוהי תוכנית להשתרשות הדרגתית של ההשפעה, המתנהלת בשלבים ובסבלנות. הדוח מדבר על “שיח כפול”: פנים מתונות בפומבי, פרויקט רדיקלי יותר בפנים. הוא מאמץ כאן ניסוח מתוך דוח של משרד הפנים הצרפתי מ-2025, Frères musulmans et islamisme politique en France, הזמין בספריית CERIF.

הדוח מדגיש נקודה אחת: האנטישמיות אינה מקרה, אלא “רכיב מבני”. Al-Banna העריץ את גרמניה הנאצית. הוא פיקח על תרגום לערבית של Mein Kampf. כבר ב-1936 הוא הפך את המטרה הפלסטינית לחובה דתית לכל המוסלמים. Al-Qaradawi, לעומתו, מטפח חזות של מתינות, ה-wasatiyyah (“דרך האמצע”). הוא הופך את ההשתתפות הדמוקרטית לכלי טקטי בלבד, לא להזדהות.

2. המסמכים האסטרטגיים: “The Project” (1982) ו“Explanatory Memorandum” (1991)

שני מסמכים פנימיים משמשים כראיה. “The Project” נתפס בידי המשטרה השוויצרית ב-2001. “Explanatory Memorandum” נתפס בידי ה-FBI ב-2004. שניהם הוגשו במשפט Holy Land Foundation (Dallas, 2008). שני מסמכי היסוד הללו של האחים המוסלמים נוקבים במפורש בקנדה כיעד. הם טובעים את המונח “civilizational jihad”. “Explanatory Memorandum” נכתב בידי Mohammed Akram ואושרר בידי מועצת השורא. הוא מתאר את העבודה כ“Civilization-Jihadist Process”. CERIF מציע אינפוגרפיקה ייעודית לכל אחד: “הפרויקט” (1982) ומזכר Akram (1991).

3. ארבעת התחומים המבצעיים של ה-tamkeen

הדוח מתאר ארבעה מנופים מרכזיים, משלימים, שבאמצעותם משתרשת התנועה.

• תחום 1 - שליטה בנרטיב. זהו המנוף החשוב ביותר, לפי הדוח. המטרה היא לשלוט באופן שבו מדברים, בפומבי, על האסלאם, על האיסלאמיזם ועל המטרה הפלסטינית. המטרה היא להפוך את הביקורת לקשה, ואף לחשודה. התנועה משתמשת בשני אמצעים. הראשון תקשורתי: Al Jazeera ומפיציה מפיצים את המסר. השני פוליטי: ברית עם חלק מהשמאל הפעיל, סביב מטרות משותפות (אנטי-גזענות, אנטי-קולוניאליזם). הדוח מכנה זאת “הברית האדומה-ירוקה”. בברית זו, האיסלאמיסטים הם המובילים. המילה “איסלאמופוביה” ממלאת כאן תפקיד מרכזי. היא מורחבת בהדרגה, עד שהיא מציינת כל ביקורת על האיסלאמיזם. ביקורת זו נפסלת אז מראש. סימן אחד, לאחר 7 באוקטובר 2023: כמעט שום ארגון מוסלמי גדול בצפון אמריקה לא גינה את Hamas בשמו.
• תחום 2 - התבססות במוסדות. לאורך זמן, התנועה בונה מארג של מסגדים, בתי ספר, אגודות סטודנטים (כמו MSA, Muslim Students' Association), עמותות צדקה ורשתות מקצועיות. מארג זה מקנה לה נוכחות קבועה ומשאבים. בקנדה, הדוח מכמת את הכספים הציבוריים שקיבלו מבנים אלה: כ-31 מיליון דולר עבור MAC (2018–2022), 9,2 מיליון דולר עבור Islamic Relief Canada, 1,2 מיליון דולר עבור ISNA Canada, 394 000 דולר עבור NCCM.
• תחום 3 - השפעה על הפוליטיקה. משהתבססו, ארגונים אלה מבקשים להשפיע על ההחלטות הציבוריות. הם משיגים תפקידי ייעוץ אצל הממשלות. ובעיקר, הם מארגנים את ההצבעה: לגרום לקהילה להצביע “כגוש” בכמה סוגיות. בארצות הברית, זה קיבל צורה של מסעות “Million Muslim Votes”. בקנדה, NCCM (National Council of Canadian Muslims, המועצה הלאומית של המוסלמים הקנדים) ו-The Canadian Muslim Vote מאמצים שיטות אלה.
• תחום 4 - שימוש במשפט כנשק (“lawfare”). התנועה פונה לערכאות לא כדי לזכות במשפט, אלא כדי “לשחוק” את יריביה. ריבוי עתירות, תלונות והליכים. ההאשמה ב“איסלאמופוביה” משמשת כמגן. הדוח מביא כדוגמה את ארגון CAIR (Council on American-Islamic Relations), שצמח מתוך Islamic Association for Palestine והוגדר ישות טרור באיחוד האמירויות.

4. קטאר, מוקד אידאולוגי, פיננסי ומגביר

הדוח מקדיש פרק שלם לקטאר. הוא מציג אותה כתומכת החיצונית המרכזית של האחים המוסלמים. קטאר היא אמירות קטנה ועשירה מאוד: פחות מ-350 000 אזרחים, קרן ריבונית של כ-526 מיליארד דולר. היא מארחת זה עשורים את הדמויות ואת הנהגת התנועה - ובהן al-Qaradawi וההנהגה המדינית של Hamas. קטאר משחקת, לפי הדוח, על שני מגרשים. קטאר נותרת בעלת ברית צבאית ודיפלומטית של המערב. אך בה בעת, היא מפיצה את האידאולוגיה של האחים המוסלמים באמצעות כסף ותקשורת. הדוח מפרט שלושה מנופים.

• כספי האוניברסיטאות. מאז 2001, קטאר היא המממנת הזרה הגדולה ביותר של האוניברסיטאות האמריקניות: 6,25 מיליארד דולר בסך הכל, ובהם יותר מ-1,1 מיליארד בשנת 2025 בלבד. המקרים הכבדים ביותר: Georgetown (יותר ממיליארד) ו-Northwestern (יותר מ-700 מיליון). קטאר מממנת גם מוסדות קנדיים: College of the North Atlantic, הקמפוס לשעבר של Dalhousie שהפך ל-University of Doha, אוניברסיטת קלגרי ו-SickKids Toronto. הסכם קנדה–קטאר מספטמבר 2024 עומד על 95 מיליון דולר. מימונים אלה מקנים לקטאר אחיזה בתחומים שלמים של המחקר.
• התקשורת, עם Al Jazeera. ערוץ המדינה הקטארי משמש כתיבת תהודה עולמית. ארצות הברית ביקשה ממנו, לשווא, להירשם כמדיה זרה. בקנדה, Al Jazeera מגיע לכ-1,3 מיליון איש בחודש. הדוח קושר אקלים זה להתלקחות אנטישמיות בבתי הספר: לפחות 781 תקריות אנטישמיות בבתי הספר של אונטריו מאז 7 באוקטובר 2023, ובהן יותר מ-40 % עם הכחשת השואה.
• הפיכת הדת למטרה פוליטית. הדוח מתאר שתי הזזות משלימות. “הפלסטיניזציה של האסלאם”: הפיכת המטרה הפלסטינית ללב הזהות המוסלמית ולמבחן נאמנות. “האסלאמיזציה של האנטישמיות”: הענקת הצדקה דתית לעוינות כלפי היהודים. הדוח מצטט את al-Qaradawi. ב-Al Jazeera, al-Qaradawi קרא “להרוג אותם [את היהודים] עד האחרון” והציג את השואה כ“עונש אלוהי”. הדוח מצטט גם ספרי לימוד קטאריים רשמיים, המשעתקים סטריאוטיפים אנטישמיים.

II. הרשת הקנדית: ממשלה, נרטיב, כסף

1. החדירה הפדרלית וה“תפיסה” המוסדית

הדוח מתאר תחילה חדירה בלב המדינה. במרכז: Muslim Federal Employees Network (MFEN). רשת זו נוסדה ב-2021 בתוך המשטרה הפדרלית, המשטרה המלכותית הרכובה של קנדה (GRC). היא מונה כ-70 חברים, הפרוסים בכמה משרדי ממשלה. MFEN הפיצה מדריכים פנימיים - אחד מהם ממליץ להימנע מלחיצות ידיים. MFEN ערערה על עדות של הארגון היהודי B'nai Brith. היא דרשה, לשווא, שהמוסלמים יוכרו כקבוצה מוגנת. הנציגה המיוחדת של קנדה נגד איסלאמופוביה, Amira Elghawaby (2023–2026), תמכה במהלכים אלה. היא פנתה לשרים ולגורמי ביטחון. ובכל זאת, המוסלמים מהווים כ-2 % מכוח האדם הפדרלי. משרד הנציגה פורק בפברואר 2026.

ההתגייסות הבחירתית. האוכלוסייה המוסלמית בקנדה מונה כ-1,8 מיליון איש (4,9 %). היא מרוכזת ברבתי טורונטו, במונטריאול, באוטווה ובוונקובר. שני מבנים מארגנים את ההצבעה: The Canadian Muslim Vote ו-Canadian Muslim Public Affairs Council (CMPAC). הם מכוונים ל-60 עד 80 מחוזות בחירה. CMPAC נרשם כצד שלישי במרץ 2025 בידי Khaled al-Qazzaz. Al-Qazzaz היה מזכיר ענייני החוץ של נשיא מצרים Morsi. בבחירות הפדרליות של 2025, מסע “Vote Palestine” זכה בתמיכתם של 344 מועמדים מארבע מפלגות. מסע זה איגד את CMPAC, את CJPME (Canadians for Justice and Peace in the Middle East) ואת Palestinian Youth Movement (תנועת הנוער הפלסטיני).

2. הארכיטקטורה הנרטיבית: איסלאמופוביה ו“גזענות אנטי-פלסטינית”

הדוח מתאר רשת שזורה של ארגוני קמפוס וחברה אזרחית: MSA, Students for Justice in Palestine, Palestinian Youth Movement. האחרון קשור ל-FPLP (החזית העממית לשחרור פלסטין) ול-Samidoun (Samidoun הוגדר ישות טרור באוקטובר 2024, ולאחר מכן פורק במרץ 2026). שני מושגים תאומים משמשים כנרטיב מגונן.

• “איסלאמופוביה”. הדוח רואה בה “כלי lawfare” ו“חוק נגד חילול הקודש מהדלת האחורית”. פשעי השנאה נגד יהודים גואים בחדות, אך בתי הספר מתבקשים לתעדף את האיסלאמופוביה. MAC קיבלה יותר מ-2 מיליון דולר בגין כך מאז 2018.
• “הגזענות האנטי-פלסטינית” (APR). היא עוגנה באפריל 2022 בידי Arab Canadian Lawyers Association. הדוח רואה בה מנגנון המגן על Hamas ועל הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני מפני ביקורת. ה-APR אומץ בידי מוסדות כמו Toronto District School Board (~235 000 תלמידים).

3. מגזר הצדקה וה“אכיפה הא-סימטרית”

הדוח מיישם את אותה מסגרת על מגזר הצדקה. הוא נשען על עבודה קודמת של ISGAP, שזיהתה שישה ארגונים המזוהים עם האחים המוסלמים: MAC, NCCM, Islamic Relief Canada, ISNA Canada, Arab Medical Union ו-IRFAN-Canada.

• Muslim Association of Canada (MAC). הדוח רואה בה הראשונה והחשובה ביותר. MAC נוסדה ב-1997. ב-2017 היא הסירה מתקנונה את ההתייחסויות לאחים המוסלמים. רשות המסים (ARC) ערכה ביקורת. ביקורת זו קובעת ש-MAC “מקדמת” את מטרת האחים, מטרה לא-צדקתית שלא הוצהרה. היא קובעת גם ש-MAC סיפקה משאבים ל-IRFAN-Canada - ארגון שנמחק מהרישום ולאחר מכן נרשם כישות טרור, שהזרים יותר מ-14,6 מיליון דולר לישויות הקשורות ל-Hamas. ARC קבעה, באופן ראשוני, כי קיימים “טעמים מספיקים לביטול רישום הצדקה”. אך ההחלטה הסופית (2023) לא ביטלה את רישום MAC. היא הסתכמה בקנס של כ-1,12 מיליון דולר ובהסדר ציות. MAC גינתה “איסלאמופוביה שיטתית” וניהלה מסע נגד ARC.
• Islamic Society of North America Canada (ISNA Canada). ביקורת מ-2010 העלתה שימוש לרעה ביותר מ-600 000 דולר, שנחשב “שקול למעילה בכספים”. ב-2013 גוף מסונף נמחק מהרישום בשל העברת יותר מ-280 000 דולר לישות הקשורה ל-Jamaat-e-Islami. ב-2018 הוטלה על ISNA Canada סנקציה (קנס של 550 000 דולר). ובכל זאת ISNA Canada המשיכה לקבל כספים ציבוריים: יותר מ-1,8 מיליון דולר בין 2020 ל-2024.
• Islamic Relief Canada. זהו הגוף המסונף הקנדי של Islamic Relief Worldwide, שכלפיו הועלו טענות על קשרים עם Hamas. ב-2024 העבירה Islamic Relief Canada 67,5 מיליון דולר לגופים מסונפים ברשת, ובהם 16,3 מיליון דולר לגוף המסונף בגדה המערבית/עזה. באותה עת היא קיבלה יותר מ-6,6 מיליון דולר של כספים ציבוריים.

מכאן נובע מושג מרכזי: “אכיפה א-סימטרית”. הממצאים מתועדים, אך ארגונים אלה ממשיכים לפעול, לקבל כספים ציבוריים ולשמור על מעמדם. לעומת זאת, עמותות דתיות אחרות מקבלות סנקציות מהר יותר. הדוח מציין שמונה עמותות יהודיות שנמחקו מהרישום בתוך שנתיים, ושמונה עמותות נוצריות מתוך 29 מחיקות ב-2025 - בשל ליקויים שאין להם קשר לטרור. הדוח מסיק כי סף האכיפה “אטום יותר ויותר”.

III. האוניברסיטאות, תחום מבצעי מרכזי

1. המסגרת: התערבות זרה ו-Qatar National Research Fund

הדוח מזכיר את התרעות שירותי הביטחון הקנדיים - SCRS (שירות הביון והביטחון של קנדה) ו-CPSNR (ועדת חברי הפרלמנט לביטחון לאומי ומודיעין) - על התערבות זרה בקמפוסים פתוחים. מנגנון פדרלי מינואר 2024 מגביל את הגישה למענקים בתחומים רגישים. מנגנון זה מכוון נגד סין, רוסיה, איראן וקוריאה הצפונית - אך לא נגד קטאר. ואולם Qatar National Research Fund (QNRF) הוא, על פי החוק הקטארי, זרוע המימון של המדינה. הוא מממן פרויקטים דו-שימושיים: אבטחת רשתות, קריפטוגרפיה, תאים סולריים, בינה מלאכותית. פרויקט הקשור ל-TMU מערב אף את Barzan Holdings, זרוע הרכש של משרד ההגנה הקטארי. לקנדה אין משטר גילוי מקביל ל-Section 117 האמריקני. הדוח מזכיר את התקדים של Texas A&M: קטאר החזיקה שם בבעלות חוזית על יותר מ-500 פרויקטים, ובהם כשישים דו-שימושיים. הקמפוס ב-Doha ייסגר ב-2028.

2. אוניברסיטת טורונטו

אוניברסיטת טורונטו היא ערש Israeli Apartheid Week (שנולד ב-2004). הדוח רואה בה “צומת” של התשתית הנרטיבית מזה עשרים שנה. במאי 2024 הוקם בה מאהל למשך 63 ימים שתפס את לשכת הרקטור. לפי פרופסור שצוטט, “רוב מובהק” מהמשתתפים לא היו סטודנטים ולא מסונפים. שומרים בכאפייה סיננו את הכניסה. הדוח רואה בכך המחשה של הברית האדומה-ירוקה: בכיר באיגוד גדול של עובדי הציבור באונטריו (OPSEU) הבטיח לשמש “מגן אנושי”. המערכת האקטיביסטית שזורה. היא מקשרת בין Hearing Palestine (השוכנת ב-Institute of Islamic Studies) לבין MSA (שנוסדה ב-1965, יותר מ-1 500 חברים). חברת האם של MSA מוזכרת ב“Explanatory Memorandum”. בהמשך הדוח מציין הצבעת התנתקות של אגודת הסגל האקדמי (UTFA, מאי 2025). הוא מציין גם את משיכתו, בלחץ, של פרויקט למדריך על אנטישמיות. לבסוף, הוא מתאר התערבות זרה באמצעות “רשת Singham”. בקמפוס זה, הקבוצה Samidoun Toronto הוגדרה ישות טרור בקנדה ב-15 באוקטובר 2024. מימוני QNRF הקשורים לפרופסורים מטורונטו נאמדים בין 2,7 ל-4,2 מיליון דולר, ללא גילוי.

3. אוניברסיטת ווטרלו

בווטרלו, הטביעה הקטארית חזקה. הדוח מתעד יותר מ-3,8 מיליון דולר של מימונים מישויות מדינה קטאריות (QNRF, Qatar University), דרך חמישה פרויקטים לפחות. ווטרלו מדורגת במקום ה-9^e ברשימת עדיפויות של QatarEnergy, החברה הממשלתית. עם כ-35 סטודנטים קטאריים, ההשקעה הקטארית הכוללת נאמדת ב-יותר מ-10,7 מיליון דולר. בצד ההתגייסות, המאהל Occupy UW (“Gaza House”) נמשך ממאי עד יוני 2024. האוניברסיטה תבעה תחילה 1,5 מיליון דולר פיצויים, בטרם זנחה את תביעתה. הדוח מצביע בעיקר על סגל הוראה אקטיביסטי. Sofyan Taya, פרופסור אורח שנהרג בתקיפה ישראלית, זכה לקרן הנצחה מטעם האוניברסיטה. ואולם Taya עמד בראש האוניברסיטה האיסלאמית של עזה, המתוארת כ“מעוז המרכזי של האחים המוסלמים” (בוגרים: Haniyeh, Sinwar, Deif). מקרה נוסף: Mohamed Elmasry, פרופסור אמריטוס ומייסד Canadian Islamic Congress, כינה ב-2004 את כל הישראלים מעל גיל 18 “מטרות לגיטימיות”. הנקודה החדה ביותר מגיעה בספטמבר 2025. האוניברסיטה מסיימת את שותפותה עם ה-Technion הישראלי, בלחץ האקטיביסטים. באותה עת, הקשרים הקטאריים נמשכים ללא בחינה דומה. זו ה-א-סימטריה שהדוח מציב כחתימת המודל.

4. Toronto Metropolitan University (TMU)

ב-TMU, תחקיר עיתונאי ממרץ 2025 הוא רב-משמעות: “You Can't Be Openly Jewish at TMU”. הוא מדווח על תקיפות ועל אמירות הכחשניות. בהמשך הדוח מנתח את “TMU Law Letter”. זהו מכתב פתוח של סטודנטים למשפטים, שפורסם שבועיים לאחר 7 באוקטובר. הוא מכנה את ישראל “מדינת אפרטהייד… תוצר של קולוניאליזם התיישבותי”. בחינה חיצונית ראתה בו “מימוש תקף של ביטוי סטודנטיאלי”, ללא סנקציה. סגל ההוראה נוקט לעיתים אותו קו: סגן דיקן ממלא מקום כינה את ישראל “מדינה רוצחת תינוקות”. תגובת המוסד מאופיינת בעיכוב ובהתחמקות. תביעת סטודנטים אחת דורשת 1,3 מיליון דולר; TMU נתבעת בתובענה ייצוגית של 15 מיליון דולר. הטביעה הקטארית עוברת דרך מזכר הבנות שנחתם בפברואר 2023 עם University of Doha for Science and Technology, שבבעלות מדינת קטאר. TMU תלויה מאוד בשכר הלימוד הבינלאומי: כ-122 מיליון דולר, שהם 28 % מדמי הלימוד שנגבו.

IV. מסקנות והמלצות

הדוח מסיק כי עובדות אלה אינן אירועים מבודדים. הן חלקים של מערכת אחת. הנרטיב, העיגון המוסדי, רשתות הארגונים, המימונים הזרים והפניות המשפטיות מחזקים זה את זה. האוניברסיטה היא הזירה הפעילה ביותר בכך. א-סימטריה חוזרת בה שוב ושוב: השותפויות הישראליות מנותקות בלחץ אקטיביסטי, בעוד הקשרים הקטאריים נמשכים ללא בחינה שוות ערך.

קנדה מהווה, לפי הדוח, “סביבה מתירנית”. זו מדינה שבה אסטרטגיה זו יכולה להתקדם בפיקוח מועט. שלוש סיבות לכך. קנדה אינה מחייבת את האוניברסיטאות להצהיר על מימוניהן הזרים. חוק ההשפעה הזרה שלה (Bill C-70, שנחקק ב-2024) אינו חל על מימונים אוניברסיטאיים אלה. וכל בחינה חושפת את עורכיה לעלויות פוליטיות ומשפטיות מרתיעות.

הדוח מנסח אחת עשרה המלצות. העיקריות:

• לחקור את רשתות האחים המוסלמים. ליישר את קנדה בקו אחד עם ארצות הברית. להטיל על שירותי הביטחון (Sécurité publique Canada, SCRS) לפתוח בחקירה, החל מהסניפים שכבר הוגדרו בארצות הברית (צו נשיאותי 14362).
• להפוך את המימונים הזרים לשקופים. לחייב את האוניברסיטאות להצהיר בפומבי על כספים וחוזים שהגיעו מחוץ לארץ מעל סף מסוים.
• להרחיב שקיפות זו אל עמותות הצדקה ואל ארגוני החברה האזרחית.
• לאבטח את המחקר הרגיש. להטיל בדיקת ביטחון לאומי על שיתופי פעולה מחקריים “דו-שימושיים” (אזרחי וצבאי).
• לחזק את הפיקוח על עמותות הצדקה. להעניק לרשות המסים את האמצעים לבחון את הרשתות, את היישור האידאולוגי ואת הקשרים הזרים - ולא רק את החשבונות.
• לטפל במקרה מסוים. להעביר לבחינה רגולטורית את Canadian Islamic College, הקשור ל-MAC.

החיבור הנסקר

Institute for the Study of Global Antisemitism and Policy (ISGAP), Assault on Democratic Values and Principles: How Islamist Entryism Weakens Civil Society and Higher Education in Canada, ניו יורק, ISGAP, אוגוסט 2026, כ-194 עמ׳ (סדרת “Islamism Beyond Islamists”), ISBN 978-1-940186-40-5 (pdf). לא צוין מחבר יחיד. הדוח מתפרסם באחריותו המוסדית הבלעדית של ISGAP.

Dr. Florence Bergeaud-Blackler
אנתרופולוגית, חוקרת ב-CNRS (HDR)
נשיאה-מייסדת של CERIF - המרכז האירופי למחקר ומידע על האחים המוסלמים
cerif.eu