נקודות מפתח
- 15,2 מיליון אירו שולמו בין 2013 ל-2020 בידי משרד החוץ הגרמני ל-Islamic Relief Deutschland, למרות הדרה מפורשת שהוחלטה ב-2009.
- כ-240 000 אירו הובלו במזומן, בחמש טיסות, בין גרמניה לטורקיה, עם מכתב הסמכה שנוסח על בסיס טיוטה שסיפק מקבל הכספים.
- שירות הביון הפנימי (BfV) ושירות הביון החיצוני (BND) התריעו שניהם; המשרד התעלם מכך.
- דוח ביקורת של Bundesrechnungshof שהיה מסווג שש שנים, סיווגו הוסר בפברואר 2026 בעקבות פסק הדין של Federal Administrative Court (10 בספטמבר 2025) שהשיגה עורכת הדין הברלינאית Seyran Ateş.
דוח ביקורת של מבקר המדינה הפדרלי הגרמני (Bundesrechnungshof), שהיה מסווג במשך שש שנים ופורסם לאחר המאבק המשפטי הממושך שניהלה עורכת הדין Seyran Ateş, מתעד את יחסו המקל של משרד החוץ הגרמני כלפי Islamic Relief Deutschland: 15,2 מיליון אירו של מענקים, מזוודת מזומנים שהובלה לטורקיה, התרעות של שני שירותי ביון שהוזנחו, מסמכים מכריעים שנעלמו מן הארכיונים.
ב-22 בינואר 2015, בברלין, מגיעה הודעת אימייל אל האגף ההומניטרי של משרד החוץ הגרמני (Auswärtiges Amt, AA). היא נשלחה מאת Islamic Relief Deutschland (IRD), שנהנית זה שנתיים ממענקים פדרליים לפרויקטים של בריאות בסוריה. הארגון, שמושבו בקלן, מדווח על “בעיה”. השותף התפעולי שלו, ה-Deutsch-Syrischer Verein zur Förderung der Freiheit und Menschenrechte, אינו מצליח עוד להעביר כספים לטורקיה: הבנקים מסרבים לכל פעולה המזכירה “Syria”. הפתרון שהציעה IRD הוא להוביל את המזומן פיזית, במזוודה, מגרמניה לטורקיה.
פקיד ב-AA מביע את הסתייגויותיו בהודעת אימייל פנימית: “לדעתי, יהיה קשה להנפיק מכתב כזה, משום שאיננו יכולים לשלול את האפשרות לשימוש לרעה.” שישה ימים לאחר מכן, ב-28 בינואר 2015, מנפיק המשרד בכל זאת אל רשות המכס הגרמנית מכתב הסמכה. נוסח המכתב הוא טיוטה שסיפקה Islamic Relief Deutschland עצמה. שלוש שנים וחצי לאחר מכן, ביוני 2018, יקבע מבקר המדינה הפדרלי כי כ-240 000 אירו אכן הובלו במזומן, בחמש טיסות בין 2014 ל-2015. המשרד מעולם לא ביקש לדעת מה היעד הסופי של כספים אלה.
פרשה זו היא אחת הנקודות הבולטות בתיק ביקורת ש-Bundesrechnungshof, המקביל הגרמני למבקר המדינה, הגיש בדצמבר 2019. דוח הביקורת סווג תחת הכיתוב “VS - nur für den Dienstgebrauch”, לשימוש פנימי מוגבל בלבד. הוא נותר במעמד זה יותר משש שנים. הסרת סיווגו, בפברואר 2026, הושגה בעקבות פסק הדין של Federal Administrative Court שניתן ב-10 בספטמבר 2025, אשר קבע כי סירוב הפרסום שהעמידה מדינת גרמניה במשך שנים נשען על “שיקולים חסרי רלוונטיות”. העיתונות הגרמנית (WELT am Sonntag, Report Mainz/ARD), עורכת הדין הברלינאית Seyran Ateş והמומחית Sigrid Herrmann (AK Polis) פרסמו במאי 2026 את עיקרי הממצאים.
“לא” של 2009, מיליונים החל מ-2013
בינואר 2009, ראשת צוות העבודה לסיוע הומניטרי במשרד כותבת לצוותה: “איננו עושים דבר עם Islamic Relief! זה ברור: אין מענקים, אין צירוף לוועדת התיאום.” באותה שנה, הדוח השנתי של משרד ההגנה על החוקה של באדן-וירטמברג קובע בפומבי את הקשרים בין Islamic Relief Worldwide (IRW), חברת האם הבריטית של IRD שמושבה בבירמינגהם, לבין תנועת האחים המוסלמים. ביולי, המשרד פונה רשמית אל משרד הפנים הגרמני (BMI) כדי לקבל נתונים “מעודכנים ומפורטים”. התשובה, וכל ההתכתבות שבאה לאחריה, נעדרת מן הארכיונים. מבקר המדינה לא יצליח לאתר אותה.
ב-2013, בלי ששום מסמך מבהיר את המפנה, מתחיל המשרד לממן את Islamic Relief Deutschland לפרויקטים בסוריה. ב-7 באוגוסט של אותה שנה מושמד הכרך הראשון של תיק IRD במשרד, שכיסה את התקופה 1994-2006. הוא הכיל את ההתכתבות עם שירותי הביון. מבקר המדינה הפדרלי נוקט את הביטוי: “הנימוקים המכריעים לשינוי העמדה בשאלה החשובה ביותר מבחינת דיני המענקים, בתיק זה, נותרים סתומים”.
ההצדקה שהפיקה המנהלה, במזכר הנחיה מ-9 באפריל 2013, נשענת על “המוניטין הטוב של Islamic Relief כארגון סיוע הומניטרי”. Bundesrechnungshof משיב על כך, כמעט שבע שנים לאחר מכן: “המשרד אינו מסוגל להסביר על סמך מה הגיע להערכה שלפיה ל-Islamic Relief מוניטין טוב כארגון סיוע הומניטרי. בינואר 2009 הוא סירב, אדרבה, באופן נחרץ לכל שיתוף פעולה.”
שני שירותי ביון שהתעלמו מהם
בין 2013 ל-2020, משרד החוץ הגרמני משלם 15,2 מיליון אירו ל-Islamic Relief Deutschland עבור חמישה פרויקטים בסוריה. משרד הפיתוח הכלכלי ושיתוף הפעולה (BMZ) מוסיף על כך 965 040 אירו. מענקים אלה ניתנים בעוד ההתרעות הולכות ומצטברות.
בינואר 2017, בתשובה לשאילתה בכתב של חבר הפרלמנט הירוק Volker Beck, מכירה ממשלת גרמניה באופן רשמי ב“קשרים הדוקים” בין IRD לבין ה-Islamische Gemeinschaft in Deutschland (IGD), ארגון ששירותי הביון הפנימיים של גרמניה מכנים “החשוב והמרכזי ביותר מבין תומכי האחים המוסלמים בגרמניה”. באוקטובר 2018, לשכת המדינה לענייני סוריה במשרד, ה-AS-SYR, מתריעה בתוך המשרד בפני האגף ההומניטרי שלו עצמו. מזכר הפגישה מפורש: “קרבתה של IRD לאחים המוסלמים, שאושרה בידי ה-BfV”, מצדיקה את ההדרה העקרונית; והמימון, “גם אם נעשה בו שימוש נכון למטרות הומניטריות, עלול להוביל לתמיכה בלתי-מכוונת במבני הצדקה של האחים המוסלמים בסוריה”. מבקר המדינה מציין כי מזכר זה “לא תויק לא בתיק המדיני ולא בתיק הפרויקט”. הוא נעלם מן הארכיונים.
רק באפריל 2019, בעקבות שאילתה פרלמנטרית של הסיעה הליברלית FDP, מודה מדינת גרמניה כי Islamic Relief Worldwide כמו גם Islamic Relief Deutschland מקיימות “קשרים אישיים משמעותיים עם האחים המוסלמים או עם ארגונים הקשורים אליהם”. המימון פוסק אז, שש שנים לאחר תחילתו.
קטע שנותר בלתי-מצונזר בדוח הביקורת חושף מידע מכריע: לא רק שירות הביון הפנימי (BfV) התריע, אלא גם שירות הביון החיצוני, ה-Bundesnachrichtendienst (BND). בפסקה שהפקידים האמונים על הצנזורה שכחו להשחיר, נכתב: “חרף התרעות ה-BND, ולפיכך בניגוד להנחיותיו שלו, אישר המשרד גם את זכאותה של IRD כמקבלת מענקים.” שני שירותי ביון גרמניים התריעו; המשרד התעלם מכך.
ארכיטקטורה פיננסית אטומה
הבעיה, מנקודת המבט התקציבית, אינה נעוצה רק בסכומים. היא נעוצה בארכיטקטורה של המימון. Islamic Relief Deutschland לא ביצעה, לפי הדוח, אף אחד מן הפרויקטים הסוריים בעצמה. כולם הועברו לשותפים: Islamic Relief Worldwide בבירמינגהם, Islamic Relief Turkey בעיר הגבול Gaziantep, וה-Deutsch-Syrischer Verein, עמותה גרמנית-סורית שאחריותה התפעולית נותרת מעורפלת. בשניים מתוך ארבעת הפרויקטים שנבדקו, IRD העבירה את הכספים לשותפים בלי שהודעת המענק של ה-AA התירה זאת. המשרד, שהיה עליו להטיל סנקציה, לא עשה זאת.
מלבד זאת, IRD העבירה, מתוך הכנסות התרומות שלה עצמה, כ-4 מיליון אירו בשנה ל-Islamic Relief Worldwide. בין 2011 ל-2025 עברו כך 152 מיליון אירו מן החברה-הבת הגרמנית אל חברת האם הבריטית. מבקר המדינה מתעד, בתקופה שנבדקה, העברות ספציפיות מ-IRD אל “Islamic Relief Academy” בממלכה המאוחדת (100 000 אירו ב-2014, 150 000 אירו ב-2015), שאליהן מתווספות תרומות לכנסים של IRW בטורקיה ובתימן. “המשרד מעולם לא ביקש לדעת את ייעודן של תרומות אלה”, כותב דוח הביקורת.
Islamic Relief Worldwide הוגדרה ארגון טרור בידי משרד הביטחון הישראלי והורחקה מישראל ב-2014 (החלטה המאשרת צעד ראשון מ-2008), בטענה שהיא חלק מ“המערכת הפיננסית של Hamas”. Islamic Relief חולקת על כך, והעניין תלוי ועומד בפני בתי המשפט הישראליים. נכון להיום, במאי 2026, ה-Bundesamt für Verfassungsschutz הגרמני עומד על כך ש“עדיין קיימים קשרים אישיים משמעותיים בין Islamic Relief Deutschland לבין האחים המוסלמים”. קביעה זו סותרת את קו ההגנה הנוכחי של IRD, כפי שניסח משרד עורכי הדין שלה Höcker: “ללקוחנו אין כל קשר לאחים המוסלמים”.
כאשר המדינה חוששת מ“פולמוס”
החזית השנייה של התיק אינה תקציבית אלא דמוקרטית. אף שדוח הביקורת הוגש בדצמבר 2019, הציבור קיבל אליו גישה רק בפברואר 2026. המנהלה הגרמנית, תחת שלושה שרי חוץ עוקבים (Heiko Maas, SPD; Annalena Baerbock, הירוקים; Johann Wadephul, CDU), סירבה לפרסמו.
הנימוקים שהועלו ראויים לתשומת לב. בפני בית המשפט המנהלי של ברלין הגנו הרשויות הפדרליות על חסיון הדוחות בטענה שפרסומם “עלול להוביל לפולמוסים” וכי “היה קיים סיכון שהדיונים יופנו לכיוון שאינו נוח לאינטרסים של הממשלה הפדרלית”. מניעת הגישה המנהלית מוצדקת כאן לא בהגנה על סוד ביטחוני, אלא בחשש מפני דיון ציבורי לא-נוח.
Seyran Ateş, עורכת דין ברלינאית ממוצא טורקי, מייסדת ב-2017 של המסגד הליברלי Ibn Rushd-Goethe (המסגד הראשון באירופה שבו נשים מתפללות עם גברים ויכולות לשמש כאימאם), חיה תחת הגנה משטרתית מאז 2006 בשל למעלה ממאה איומי רצח. בתמיכת Institut für Weltanschauungsrecht היא הגישה בפברואר 2021 עתירה נגד חסיון הדוח. נדרשו יותר מארבע שנים כדי להגיע, ב-10 בספטמבר 2025, לפסק דין של Federal Administrative Court שקבע כי החסיון נשען על “שיקולים חסרי רלוונטיות”. הדוחות הוסרו אז מסיווג.
ארגון שעודנו חבר בוועדת התיאום
מרץ 2026. שלושה חודשים לאחר הסרת הסיווג, חודשיים לפני הפרסום בעיתונות, Islamic Relief Deutschland עדיין מופיעה, במפורש, ברשימה הרשמית של חברי Humanitarian Aid Coordination Committee, הוועדה המרכזית המנוהלת בידי משרד החוץ. ואולם מבקר המדינה היה מפורש: “המשרד לא היה צריך להעניק ל-IRD מעמד זה לאור הנחייתו שלו”. קו ההגנה של המנהלה נשען על ההסמכה של IRD בידי המנהל הכללי ECHO של הנציבות האירופית. מבקר המדינה הפדרלי משיב ביובש כי “האיחוד האירופי פעל לפי הכללים שלו” וכי הדבר “אין לו כל השפעה על ההנחיות בנוגע ל-findings מכוח דיני ההגנה על החוקה”.
לקח עבור צרפת
המקרה הגרמני מעניין. הוא חושף מנגנון שאת קיומו החוקרים העוסקים בתנועת האחים המוסלמים מכירים זה זמן רב, בלי שיכלו להוכיח לפרטיו את גלגליו הפיננסיים והמנהליים. דמוקרטיה אירופית מציידת עצמה, באמצעות חוקיה, בכללים מחמירים כדי להדיר מן ההנאה ממענקים ציבוריים כל ארגון המקיים קשר עם רשת פוליטית-דתית הנתונה לפיקוח חוקתי. המנהלה המרכזית שלה מתעלמת מכללים אלה במשך שבע שנים. מבקר המדינה קובע זאת, הדרג הפוליטי מסווג את הדוח, עורכת דין טוענת, ערכאת המשפט המנהלי העליונה מכריעה, העיתונות מפרסמת.
צרפת חייבת לקרוא תיק זה בקפידה. המבנים של האחים המוסלמים פועלים בה זה כמה עשורים. אחדים מהם נהנים, במישרין או בעקיפין, ממימון ציבורי: המדינה, הרשויות המקומיות, גופים אירופיים. דוחות הביקורת הנוגעים להם, כאשר הם קיימים, כמעט אף פעם אינם מתפרסמים. משרד הפנים הצרפתי לא הלך עד היום בעקבות הדוגמה הבריטית של Commission of Inquiry on the Muslim Brotherhood (2014-2015). התרבות המנהלית הצרפתית מעדיפה מסורתית את הדיסקרטיות; התיק הגרמני מראה כי דיסקרטיות כזו עלולה, לאורך זמן, להפוך לשותפות פסיבית, ושהיא ניתנת לערעור משפטי בדמוקרטיה.
האחים המוסלמים, באסטרטגיה האירופית שלהם לאסלאמיזציה מלמטה, מעולם לא הימרו על עימות חזיתי עם המדינות. הם הימרו על יכולתם לחדור אל המוסדות דרך הצינור הנייטרלי לכאורה של ההומניטרי, החינוכי והצדקתי. כאשר חדירה זו מתועדת, בנתונים רשמיים, בדוח ביקורת של המדינה, השאלה חורגת מן הביטחון: היא נוגעת בריבונות של הבחירות התקציביות הדמוקרטיות.
שש שנות סיווג של מסמך ביקורת, רבע מיליון אירו שהובלו במזומן ללא פיקוח, 152 מיליון אירו שהועברו בלי שאלה על ייעודם מן החברה-הבת הגרמנית אל חברת האם הבריטית, שני שירותי ביון שהתעלמו מהם, מנהלה מרכזית הטוענת בפני בית משפט כי חשיפת העובדות “עלולה להוביל לפולמוסים”: תיק זה אינו הומניטרי בלבד עוד. הוא פוליטי. ומעתה הוא נוגע לכל אירופה.
מקור ומבנה המאמר
הניתוח נשען על התחקיר שפרסמו Seyran Ateş, עורכת דין בלשכת עורכי הדין של ברלין, ו-Sigrid Herrmann, מ-Arbeitskreis Politischer Islam (AK Polis), ב-23 במאי 2026, תחת הכותרת הגרמנית:
[תרגום: חשיפת הפרשה - משרד החוץ הגרמני ו-Islamic Relief: מיליוני אירו מכספי משלם המסים הגרמני נשלחו “בטיסה עיוורת” (מבקר המדינה) אל המזרח התיכון השרוי במלחמה.]
התיק מגייס את הקטעים שהוסרו מסיווג בדוח הביקורת של Bundesrechnungshof (דצמבר 2019), את מסמכי התיק המנהלי של המשרד ואת התיעוד שהופק בהליך ש-S. Ateş יזמה בפני ערכאת המשפט המנהלי הפדרלית. התחקיר נפרש על פני שישה רצפים.
- שער כניסה נרטיבי. פרשת מזוודת המזומנים (ינואר 2015): 240 000 אירו הובלו בחמש טיסות לטורקיה, בחסות מכתב הסמכה שנוסח על בסיס טיוטה שסיפקה Islamic Relief Deutschland.
- כרונולוגיה של המפנה. מן הסירוב הנחרץ של 2009 (“איננו עושים דבר עם Islamic Relief”) ועד תחילת המימון ב-2013, ללא תיעוד מנהלי המתעד את היפוך הדוקטרינה.
- ארכיטקטורה פיננסית. האצלה מלאה של ביצוע הפרויקטים ל-Islamic Relief Worldwide (Birmingham), ל-Islamic Relief Turkey (Gaziantep) ול-Deutsch-Syrischer Verein; העברות מקבילות מ-IRD אל IRW בהיקף של 152 מיליון אירו בין 2011 ל-2025.
- התרעות שהוזנחו. התרעות של שירות הביון הפנימי (BfV) ושל השירות החיצוני (BND); מסמכים חסרים בתיק - כרך 1994-2006 הושמד, מזכר פנימי AS-SYR מעולם לא תויק.
- מאבק משפטי. עתירה של S. Ateş בפברואר 2021 בתמיכת Institut für Weltanschauungsrecht; פסק דין של Federal Administrative Court מ-10 בספטמבר 2025; הסרת הסיווג מדוח הביקורת בפברואר 2026.
- המצב הנוכחי. Islamic Relief Deutschland עודנה חברה ב-Humanitarian Aid Coordination Committee המנוהל בידי משרד החוץ, נכון למרץ 2026.
התחקיר מגייס גם הערכה קודמת של Remko Leemhuis, מנהל AJC Berlin, על התועלות האפשריות למבנים הקשורים ל-Hamas באמצעות כספי משרד החוץ הגרמני העוברים דרך Islamic Relief:
Dr Florence Bergeaud-Blackler
אנתרופולוגית, חוקרת ב-CNRS (HDR)
נשיאה-מייסדת של CERIF - המרכז האירופי למחקר ומידע על האחים המוסלמים
cerif.eu